סלוויה ספלנדנס, הידועה בפרחיה האדומים והמרהיבים, היא צמח עונתי רב-שנתי רך שמגיב היטב לטיפול נכון. בישראל היא פורחת בעיקר מאפריל עד נובמבר, אך ניתן להאריך את פריחתה עד דצמבר אם תנאי הגידול אופטימליים. הצמח מגיע לגובה 30 עד 60 ס"מ ומושך אליו דבורים ופרפרים, ולכן הוא תוספת נהדרת לגינה אקולוגית.
מיקום ואור: הסלוויה זקוקה לשמש מלאה, לפחות 6 שעות שמש ישירה ביום. בצל חלקי הפריחה תהיה דלילה והצמח יתמתח. אם אתם מגדלים אותה בעציץ, הניחו אותו במקום מואר מאוד, כמו מרפסת דרומית או מערבית. בקיץ הישראלי החם, כדאי לספק הצללה קלה בשעות הצהריים כדי למנוע כוויות עלים.
השקיה ואדמה: השקו את הסלוויה באופן סדיר, אך המתינו שהשכבה העליונה של האדמה תתייבש לפני ההשקיה הבאה. בקיץ יש להשקות כל 2 עד 3 ימים, ובחורף, פעם בשבוע. האדמה צריכה להיות מנוקזת היטב, עם pH ניטרלי עד מעט חומצי (6.0 עד 7.0). תערובת עציצים סטנדרטית עם תוספת פרליט או חול גס תבטיח ניקוז טוב. הימנעו מאדמה כבדה ששומרת מים, שכן ריקבון שורשים הוא האויב הגדול של הסלוויה.
דישון וטיפול שוטף: דשן את הסלוויה כל שבועיים בעונת הגידול (אביב-סתיו) בדשן נוזלי מאוזן (20 עד 20 עד 20) או דשן עתיר זרחן לעידוד פריחה. גיזום תפרחות קמלות מעודד פריחה מחודשת ושומר על מראה מסודר. לקראת החורף, גזמו את הצמח לגובה 10 עד 15 ס"מ וכסו את הבסיס בכבול או קש כדי להגן על השורשים. באזורים קרים במיוחד, כדאי להעביר את העציץ לבית או לחממה.
