המורן האדום (Centranthus ruber) הוא צמח רב-שנתי עמיד ויבשתני, המושלם לגינות סלעים, גבולות יבשים או אזורים שקשה להשקותם. מקורו באגן הים התיכון, ולכן הוא מותאם היטב לאקלים הישראלי. הפרחים האדומים-ורודים מופיעים באשכולות גדולים ומושכים פרפרים ודבורים. הצמח גדל לגובה 60 עד 80 ס"מ ומתאים לאזורי עמידות 4 עד 8. בישראל הוא פורח מסוף החורף ועד תחילת הקיץ (פברואר עד יוני), ולעיתים שוב בסתיו לאחר גיזום.
**מיקום ואור:** המורן זקוק לשמש מלאה לפחות 6 שעות ביום. בצל חלקי הפריחה תהיה דלילה והצמח יתמתח. מיקום מוצל מדי גורם לעלים צהובים ורגישות לריקבון. שתלו אותו באדמה מנוקזת היטב, קרקע חולית או חצצית אידיאלית. הוא סובל קרקעות דלות ויבשות, אך לא שורד בקרקע כבדה שמחזיקה מים. אם הגינה שלכם חרסיתית, שפרו ניקוז על ידי הוספת חצץ גס או שתלו בערוגה מוגבהת.
**השקיה:** מורן אדום עמיד מאוד ליובש. בישראל, השקו פעם בשבוע-שבועיים בקיץ, ורק אם אין גשם. בחורף (נובמבר עד מרץ) הסתפקו בגשמים כמותם. השקיית יתר היא האויב הגדול ביותר, היא גורמת לריקבון שורשים ולהצהבת עלים. השקו תמיד ישירות לשורשים, הימנעו מהרטבת העלים. באביב ובסתיו, השקו אחת לשבועיים שלושה. ככל שהצמח מבוסס (שנה שניה ואילך), הוא יסתדר עם פחות מים.
**דישון וטיפול כללי:** מורן אינו זקוק לדישון כבד. דשן מאוזן (NPK 10 עד 10 עד 10) פעם בתחילת האביב (מרץ) ובתחילת הסתיו (ספטמבר) מספיק. גיזום: לאחר הפריחה (יוני עד יולי), קצצו את הגבעולים הפורחים עד 10 ס"מ מהקרקע כדי לעודד פריחה חוזרת בסתיו. בחורף, גיזום נמוך מסייע להתחדשות. ריבוי: זריעה ישירה באביב או חלוקת השורש בסתיו. הצמח נוטה לזרוע עצמו, לכן הסירו ראשי פרחים יבשים אם אינכם רוצים התפשטות.
