אם עלי המורן האדום שלך (Centranthus ruber) מצהיבים, לרוב מדובר באחת משלוש סיבות עיקריות: עודף השקיה, חוסר מים, או מחסור בחנקן. הצמח הזה, שמוצאו מאגן הים התיכון, רגיש במיוחד להשקיית יתר, לכן כדאי להתחיל דווקא מהבדיקת ניקוז הקרקע. חפרי בעדינות ליד השורשים: אם האדמה רטובה ודחוסה, סימן שהמים עומדים והשורשים נחנקים.
עודף השקיה הוא האויב מספר 1 של המורן. באקלים הישראלי, די בהשקיה עמוקה אחת לשבוע-שבועיים בקיץ, ופעם בשבועיים-שלושה בחורף. אם העלים התחתונים מצהיבים ונראים רפויים, הפחיתי מיד את התדירות. בחני את האדמה בעומק 5 ס"מ, אם היא לחה, דלגי על ההשקיה. בנוסף, ודאי שהעציץ או הערוגה מנקזים היטב; מורן זקוק לאדמה קלה ומנוקזת.
גם חוסר מים עלול לגרום להצהבה, אך כאן העלים נראים יבשים ומקומטים, והצמח נוטה לנבול בשעות החמות. אם העלים העליונים מצהיבים והתחתונים מתייבשים, הגבירי את ההשקיה בהדרגה, הוסיפי השקיה אחת נוספת בשבוע וראי את תגובת הצמח. מורן עמיד ליובש, אבל בתקופות חום קיצוניות (מעל 35 מעלות) הוא זקוק למים נוספים.
סיבה שלישית נפוצה היא מחסור בחנקן, במיוחד אם העלים הישנים מצהיבים באופן אחיד והחדשים חיוורים. מורן אינו זקוק להרבה דשן, אבל דישון קל באביב ובסתיו בדשן מאוזן (10 עד 10 עד 10) או בקומפוסט אורגני יעזור. הימנעי מדישון יתר, עודף חנקן יגרום לעלווה שופעת על חשבון הפריחה. אם הצמח נטוע באדמה גירנית, הוסיפי ברזל קללטי לפי הוראות התווית למניעת כלורוזה.
