הרנקולוס, בצל חורף עדין זה, זקוק למצע מנוקז היטב, אוורירי ועשיר בחומר אורגני. ניקוז לקוי הוא האויב מספר אחד, הוא גורם לריקבון הפקעות ולמוות מהיר. לכן, הימנעו מאדמת גינה כבדה או מחימר דחוס; בחרו בתערובת ייעודית לבצלים או הכינו בעצמכם: שלושה חלקי טוף (0 עד 8 מ"מ) או פרלייט, שני חלקי כבול או קוקוס, וחלק אחד קומפוסט איכותי. pH אופטימלי נע בין 6.0 ל-6.5, מעט חומצי. אם אתם משתמשים באדמת גינה, שפרו אותה בתערובת של 50% טוף ו-50% קומפוסט.
בישראל, תערובות מוכנות זמינות במשתלות: 'תערובת לבצלי אביב' או 'אדמה לעציצים' בתוספת טוף. הוסיפו תמיד שכבת ניקוז בתחתית העציץ (חצץ, חרסיות או טוף גס) בעובי 3 עד 5 ס"מ. בעציץ רגיל, וודאו שיש חורי ניקוז רבים. בערוגה, הרימו את המיטה ב-15 עד 20 ס"מ מעל פני הקרקע ושפרו את האדמה הקיימת בטוף ובקומפוסט. הימנעו משימוש בזבל טרי או בקומפוסט לא מפורק, הם עלולים לשרוף את הפקעות.
מה לא מתאים? אדמת גינה כבדה, חול טהור (מתייבש מהר מדי), כבול לבדו (דוחס ושומר מים), ותערובות עם דשן כימי חזק מדי. כמו כן, הימנעו ממצע עם אחוז גבוה של ורמיקוליט, הוא שומר על לחות יתר. העדיפו מצע שמתייבש תוך 3 עד 4 ימים בין השקיה. עציצי חרס (טרקוטה) עוזרים לאוורור השורשים ומפחיתים סכנת ריקבון.
בשתילה, הניחו את הפקעות במצע כך שהצד הקעור כלפי מעלה (העיניים) מכוסה ב-2 עד 3 ס"מ מצע. השקו קלות מיד, רק כדי להרטיב את המצע, לא להשרות. במהלך החורף, השקו במשורה ותנו למצע להתייבש בין השקיה. באביב, כשהצמח פורח, הגבירו מעט את ההשקיה, אך לעולם אל תתנו למצע להיות רטוב כל הזמן. זכרו: רנקולוס אוהב רגליים יבשות.
