עודף השקיה מתבטא בעלים צהובים, רכים ובשרניים מדי, לעתים עם כתמים חומים רטובים. העלים נראים נפולים אך צבעם ירוק כהה או צהוב, והם נושרים בקלות. המצע מרגיש ספוג ולח גם יומיים אחרי השקיה, ולעתים יש ריח עבש או טחב על פני האדמה. השורשים יהיו חומים, רזים ורכים – סימן לריקבון.
לעומת זאת, חוסר מים גורם לעלים נבולים, רכים אך יבשים למגע, עם קצוות וכתמים חומים-צהובים יבשים. העלים התחתונים מצהיבים ונושרים, והצמח נראה צנום. המצע יבש לגמרי ומתרחק מדפנות העציץ. השורשים יהיו יבשים, שבירים, אך לא רזים – פשוט חסרי לחות.
כדי להציל פטוניה מושקית יתר: הפסק מיד להשקות, הוצא את הצמח מהעציץ, גזור שורשים רקובים (חומים, רזים), ושתל מחדש במצע אוורירי עם ניקוד טוב. השקה רק כשהמצע יבש בעומק 2-3 ס"מ. במקרים קשים, השאר את הצמח מחוץ לעציץ לייבוש יומיים. להחייאת פטוניה מיובשת: השקה מיד השקיה עמוקה (עד שיוצא מים מהתחתית), וקצץ עלים יבשים. לאחר שעה, בדוק אם העלים התאוששו; אם לא, חזור על ההשקיה. בעתיד, השקה כל 2-3 ימים בקיץ, לפי תחושת המצע.
זכור: פטוניה רגישה מאוד לריקבון שורשים. תמיד עדיף להשקות פחות מאשר יותר. בקיץ הישראלי, בדוק את המצע כל יומיים באצבע; בחורף, פעם בשבוע או פחות. שימוש בעציץ עם ניקוז טוב ובמצע קל (כבול, פרלייט) יעזור למנוע בלבול.