לאבחון מדויק: חתוך עלה נגוע והסתכל על הגבול בין החום לירוק. אם הגבול מטושטש וצהבהב, כנראה מליחות או דישון. אם הגבול חד והרקמה הירוקה בריאה, הסיבה היא חוסר לחות אוויר. אם כל העלה נראה צרוב מלמעלה ומלמטה, חשד בכלור. אם יש כתמים שחורים בקצוות בלבד, ייתכן גם פטרייה (Colletotrichum), אבל זה פחות נפוץ באלון מצוי. מומלץ לקחת דגימת קרקע למעבדה לבדיקת מליחות.
הפתרונות: ללחות אוויר נמוכה – הרטב את העלים בתרסיס מים פושרים (ללא כלור, השאר עומד 24 שעות) פעמיים ביום, או הצב מכשיר אדים ליד העץ. להמלחת מצע – שטוף את הקרקע בהשקיית יתר במים מותפלים או מי גשמים (20-30 ליטר למ"ר, 3 פעמים ברצף כל 3 ימים). הפסק דישון לחלוטין לחודשיים. למים קשים – התקן מסנן פחמן או השקה במי גשמים. לחוסר עקביות – קבע לוח השקיה קבוע: בקיץ, השקה כל 3-4 ימים בהתאם לגודל העציץ (עציץ 30 ליטר – 5-7 ליטר בכל פעם).
אם הבעיה נמשכת חרף הטיפול, גזום את הענפים הנגועים (עד רקמה ירוקה) וחטא את המספריים באלכוהול. אל תשתמש בקוטלי פטריות כימיים בלי אבחון ודאי – קרא תמיד את התווית. זכור: אלון רגיש לריסוס בקיץ החם; עדיף לטפל באביב או בסתיו. אם העץ צעיר (עד 3 שנים), שקול להצל אותו בשעות הצהריים בקיץ.