הצהבת עלים באלון התבור (Quercus calliprinos) בגינתכם היא סימן למצוקה. בתור עץ ירוק-עד עמיד ליובש, עליו אמורים להישאר ירוקים כהים לאורך השנה. כאשר מופיע גוון צהוב, יש לבדוק מיד שלושה גורמים עיקריים: השקיה, ניקוז הקרקע, וחוסר בברזל או חנקן. התעלמות עלולה להוביל לנשירת עלים מוקדמת ולדילול הנוף.
סיבה נפוצה ראשונה היא עודף השקיה. אלון התבור רגיש לריבוי מים. אם אתם משקים יותר מפעם בשבוע בקרקע כבדה, השורשים נחנקים והעלים מצהיבים החל מהחלק התחתון של העץ. הפתרון: הפסיקו להשקות מיד, תנו לקרקע להתייבש, ובהמשך השקו רק כשהעומק 10 עד 15 ס"מ יבש. בקרקע חרסיתית, לעיתים נדרשת החלפת מצע או שיפור ניקוז.
סיבה שנייה היא חוסר בברזל או חנקן, במיוחד בקרקע גירנית (בסיסית) האופיינית לאזורים רבים בארץ. חוסר ברזל מתבטא בהצהבה בין העורקים בעלים הצעירים (כלורוזה). הפתרון: הוסיפו דשן מאוזן (NPK 20 עד 20 עד 20) לפי הוראות היצרן, או תוספת ברזל קלתי (chelate) בריסוס עלים באביב ובסתיו. בדקו גם רמת ה-pH, מעל 7.5 חוסם ספיגת ברזל.
סיבה שלישית היא חשיפה מוגזמת לשמש בצירוף מתח יובש. אמנם האלון אוהב שמש, אך שתיל צעיר או עץ שהועבר ממקום מוצל עלול לסבול. במקרה כזה, הצהבה תופיע בצד החשוף. הפתרון: הצללה זמנית בשעות הצהריים בימים חמים במיוחד (יוני-אוגוסט) והקפדה על השקיה עמוקה אחת לשבועיים בקיץ, גם לעץ מבוגר. לעולם אל תשתלו אלון במקום נמוך או סגור עם ניקוז גרוע.
