כדי להבדיל בין עודף השקיה לחוסר מים בברוש המצוי, שימו לב קודם כל לעלים. בעודף מים, העלים הופכים לירקרק-צהוב חיוור, לעיתים עם כתמים חומים רטובים, והם נושרים בקלות במגע. לעומת זאת, בחוסר מים העלים מתייבשים מהקצוות פנימה, הופכים לחום-אדמדם ופריכים, ונשארים מחוברים לענף זמן רב יותר.
הבדל מרכזי נוסף הוא במצע ובשורשים. חפרו בעדינות ליד הגזע (עומק 10 עד 15 ס"מ) ובדקו: בעודף מים המצע יהיה דחוס, רטוב וריח חמוץ, סימן לשורשים נרקבים (צבע חום-שחור, רך). בחוסר מים המצע יהיה יבש, מתפורר, והשורשים יהיו יבשים ושבירים, בצבע חום בהיר.
בדיקת הגזע יכולה לעזור: בעודף מים הגזע עלול להיות רך בתחתיתו, עם סדקים אנכיים. בחוסר מים הגזע קשה וקמל, אך ללא ריכוך. בנוסף, ברוש מושקה-יתר עלול לפתח פטריות כמו ריקבון שורשים (Phytophthora), המתבטאת בכתמים כהים על הגזע.
הצלת ברוש מושקה-יתר: הפסיקו להשקות מיד, חפרו תעלות ניקוז מסביב לשורשים, והחליפו את המצע הרטוב בתערובת מנוקזת (כבול+פרליט+חול ביחס 1:1:1). גזמו ענפים פגועים. להחייאת ברוש מיובש: השקו בהדרגה, כמות קטנה כל יומיים, ולאחר שבוע חזרו לשגרה (פעם בשבוע באביב, פעמיים בקיץ). הוסיפו חיפוי קליפות אורן לשמירת לחות.
