סיבה שנייה ושכיחה היא המלחת המצע. מי ברז בישראל מכילים מלחים וכלור, והצטברותם בקרקע פוגעת בשורשים וגורמת לקצוות להשחיר. במיוחד בעציצים, המלחים מצטברים ואין ניקוז טבעי. כדי לטפל בכך, השקו את הברוש במים מסוננים או במי גשמים. אחת לחודש, שטפו את הקרקע בכמות גדולה של מים (השקיית שטיפה) עד שייצאו מתחתית העציץ – זה ידלל את המלחים. בעציצים, החליפו שכבת קרקע עליונה פעם בשנה.
דישון יתר הוא גורם נפוץ נוסף. דשן כימי חזק שורף את השורשים וגורם להשחרה. אל תדשנו ברוש בתקופות של לחץ (חום קיצוני, קור או יובש). השתמשו בדשן אורגני בשחרור איטי, פעם בחודשיים באביב ובסתיו בלבד. לעולם אל תדשנו ברוש חולה. מים קשים (עתירי סידן) גם הם בעיה – השאירו מים בכלי פתוח 24 שעות לפני ההשקיה כדי לאפשר לכלור להתנדף.
חוסר עקביות בהשקיה – השקיה לסירוגין של יובש ואז הצפה – מלחיץ את העץ. ברוש מצוי אוהב קרקע לחה אך מנוקזת היטב. השקו פעם בשבוע-שבועיים בחורף, ופעמיים בשבוע בקיץ. בדקו את הקרקע: אם סנטימטר עליון יבש – השקו. הימנעו מהשארת מים בצלוחית. גיזום קצוות שחורים אפשרי, אבל השאירו רקמה ירוקה – חתכו כ-2 ס"מ מעבר לקצה השחור. עם טיפול נכון, הברוש יתאושש תוך מספר שבועות.