ההבדל הראשון והקריטי בין עודף השקיה לחוסר מים ביקינתון הוא במרקם העלים. בעודף השקיה העלים נראים רפויים, צהובים ולעיתים אף שקופים בבסיסם, עם כתמים מימיים כהים. לעומת זאת, בחוסר מים העלים מאבדים את הזקיפות שלהם, נובלים וקצותיהם מתייבשים ומשחימים. אם תלטפו את העלה, בעודף הוא יהיה רך ודביק, בחוסר הוא יהיה יבש ושביר.
הבדל שני הוא במצע ובנורת הבצל. בעודף השקיה המצע יהיה תמיד רטוב, לעיתים עם ריח חמוץ או עובש על פני השטח. הוציאו בעדינות את הבצל, שורשיו יהיו חומים, רכים ורזים, והבצל עצמו עלול להיות רך או בעל כתמים עובשים. בחוסר מים לעומת זאת, המצע יהיה יבש ומתפורר, השורשים יהיו יבשים ופריכים, והבצל ייראה מקומט וחסר חיים.
הצלת יקינתון מושקה-יתר דורשת פעולה מיידית: הפסיקו להשקות לחלוטין, הוציאו את הבצל מהעציץ, חתכו שורשים רקובים ויבשים, והניחו לו להתייבש באוויר למשך יומיים-שלושה. שתלו אותו מחדש במצע חדש ומנוקז היטב (תערובת של כבול, פרלייט וחול), והשקו בפעם הראשונה רק לאחר שבוע. להחייאת יקינתון מיובש: טבלו את העציץ בקערת מים פושרים למשך 15 דקות (לא יותר!), הניחו לניקוז מלא, והשקו לאחר מכן בכמות מתונה לפי הצורך.
זכרו: יקינתון הוא בצל שאוהב ניקוז מושלם. בישראל, באביב הגשום, כדאי להגן עליו מפני עודף מים על ידי שתילה בעציץ עם חורי ניקוי או באדמה מורמת. לעולם אל תשאירו מים בצלוחית. השקו רק כשהשכבה העליונה של המצע יבשה למגע, בקיץ אחת ל-3 עד 4 ימים, בחורף אחת לשבוע או פחות. שימו לב: הצמח רעיל לחתולים ולכלבים, ולכן הרחיקו מחיות מחמד.
