אם קצוות העלים יבשים, פריכים, חומים-שחורים, והעלה עצמו ירוק – כנראה שמדובר בלחות אוויר נמוכה. יקינתון אוהב לחות סביבתית (50%–60%), ובבתים ישראליים מחוממים בחורף הלחות יורדת ל-30%–40%. פתרון: הרטיבו את האוויר סביב הצמח בעזרת מגש רטוב (חלוקי נחל ומים) מתחת לעציץ, או השתמשו במכשיר אדים קטן. הימנעו מריסוס ישיר על העלים – זה עלול לגרום לריקבון פטרייתי.
אם הקצוות נראים חומים-כהים, כמעט שחורים, והעלה מרגיש מעט רך או שמנוני – ייתכן שמדובר בהמלחת מצע או דישון יתר. בישראל מי הברז עשירים במינרלים (מים קשים), והצטברות מלחים גורמת לכוויה בשורשים ובקצוות העלים. פתרון: שטפו את המצע במים מזוקקים או במי גשם – השקו בשפע עד שהמים יוצאים מתחתית העציץ, וחזרו על הפעולה לאחר חצי שעה. הפסיקו לדשן לחלוטין למשך 4–6 שבועות, ובהמשך דשנו רק פעם בחודש בדשן נוזלי מאוזן (20-20-20) בחצי ריכוז.
גורם נוסף הוא חוסר עקביות בהשקיה: יקינתון רגיש ליובש מוגזם ואז להצפה. השקו רק כשהשכבה העליונה של המצע (2–3 ס״מ) יבשה למגע. בישראל בחורף, פעם ב-5–7 ימים בדרך כלל מספיק. אם אתם משקים במי ברז קשים, השאירו את המים בכלי פתוח 24 שעות לפני השימוש כדי שהכלור יתנדף. גיזום הקצוות הפגועים אינו הכרחי – הם לא יחלימו, אבל אפשר לקצץ אותם במספריים נקיים למראה אסתטי יותר. העלים החדשים שיצמחו יהיו בריאים אם תתקנו את התנאים.