הסיבה הראשונה והשכיחה ביותר היא לחות אוויר נמוכה. הברוש אוהב אוויר לח יחסית, וכאשר הלחות יורדת מתחת ל-40% (דבר נפוץ בעמקים ובנגב), קצוות העלים מתייבשים ומשחירים. הפתרון: הרטיבו את האוויר סביב העץ באמצעות ממטרה עדינה (ערפל) בשעות הבוקר המוקדמות, או הציבו מגש מים עם חלוקי נחל מתחת לעציץ. הימנעו מהשקיית יתר של האדמה – זה לא פותר את הבעיה.
סיבה שנייה היא הצטברות מלחים במצע מהשקיה במים קשים או מדישון יתר. מים עם מליחות גבוהה (מעל 800 מיקרוסימנס) גורמים לכוויות בקצות העלים. אם אתה משקה במים מברז עם רמת כלור גבוהה, השאר את המים בכלי פתוח ל-24 שעות לפני ההשקיה. דישון יתר – במיוחד דשן כימי עתיר חנקן – מחמיר את התופעה. הפסק את הדישון לחודשיים ושטוף את המצע ב-3-4 השקיות רצופות במים מזוקקים או מי גשמים (כ-10 ליטר לכל 50 ס"מ קוטר עציץ).
סיבה שלישית היא חוסר עקביות בהשקיה: ייבוש מוחלט של המצע לסירוגין עם הצפה. הברוש רגיש לשינויים חדים בלחות הקרקע. השקה בתדירות קבועה: בקיץ כל 2-3 ימים (כ-5 ליטר לעץ בינוני), בחורף פעם בשבוע בלבד. בדוק את לחות הקרקע בעומק 10 ס"מ לפני כל השקיה. אם המצע יבש לגמרי, השקה לאט ובכמות מספקת, אך אל תשאיר מים בצלחת.