סיבה נפוצה נוספת היא הצטברות מלחים מהשקיה. מים קשים בישראל עשירים בסידן ומגנזיום, וגם דישון יתר מותיר מלחים במצע. כשהמלחים מצטברים בשולי העלה, הם גורמים לקצוות חומים ויבשים. כדי לטפל בכך, השקי במים מסוננים או מי גשמים, ושטוף את המצע פעם בחודש על ידי השקיה מרובה עד שנוזלים יוצאים מתחתית העציץ. הפחיתי את הדישון לחצי מהמינון המומלץ בעונה (אביב-קיץ, פעם בשלושה שבועות).
חוסר עקביות בהשקיה – יובש קיצוני ואז הצפה – פוגע בשורשים וגורם לקצוות שחורים. קליביה רגישה להשקיית יתר, אבל גם התייבשות ממושכת פוגעת בה. בדקי את המצע: השקי רק כשהשכבה העליונה (2–3 ס"מ) יבשה. אם העציץ כבד או שהעלים נובלים למרות אדמה רטובה, כנראה שהשורשים נרקבו – הוציאי את הצמח, גזרי שורשים חומים ורכים, ושתלי מחדש במצע מנוקז היטב.
לבסוף, מים עם כלור או פלואוריד עלולים לגרום לקצוות חומים. השאירי מי ברז בכלי פתוח לילה לפני ההשקיה, או השתמשי במים מסוננים. אל תעזבי את הקליביה בשמש ישירה – היא אוהבת אור עקיף חזק, אבל שמש ישירה שורפת את העלים. גזמי את הקצוות השרופים בזווית של 45 מעלות עם מספריים נקיים, והצמח ישוב להיות יפה.