הקליביה, עם פרחיה הכתומים באשכולות, היא צמח בית אהוב במיוחד בישראל. אבל כדי שתפרח בשפע, חשוב להקפיד על תנאי תאורה מדויקים. בשונה מצמחים טרופיים רבים, הקליביה אינה אוהבת שמש ישירה, היא מעדיפה אור עקיף חזק. המקום האידיאלי עבורה הוא חלון הפונה מזרחה, שם תקבל שמש בוקר עדינה, או חלון צפוני מואר היטב. אם תמקמו אותה בחלון דרומי או מערבי, ודאו שהיא מוגנת על ידי וילון שקוף או שהיא נמצאת במרחק של לפחות מטר מהחלון.
בקיץ הישראלי החם, אור ישיר עלול לשרוף את העלים: יופיעו כתמים חומים-צהבהבים, והעלים עלולים להצהיב ולנבול. לעומת זאת, חוסר אור מתבטא בעלים ירוקים כהים, צמיחה מוארכת ומרווחת (הצמח 'נמתח' לעבר האור), והיעדר פריחה. קליביה שזוכה ליותר מדי צל לא תייצר פרחים כלל. לכן, אם אתם מגדלים אותה על אדן חלון דרומי, השתמשו בווילון שקוף או הזיזו אותה הצידה.
במרפסת, ניתן למקם את הקליביה בצד מוצל לחלוטין או תחת רשת צל 30%-50%. הימנעו מחשיפה ישירה אחרי הצהריים, במיוחד בין יוני לספטמבר. בחורף, כשהימים קצרים והשמש חלשה, תוכלו להעביר אותה למקום מואר יותר, כמו חלון דרומי (עדיין ללא שמש ישירה). זכרו: הקליביה זקוקה לתקופת מנוחה קרירה (10 עד 15°C) בסתיו כדי לעודד פריחה, אבל עדיין עם אור טוב.
סימן נוסף לעודף אור הוא עלים חיוורים או פריחה מוקדמת ודלה. לעומת זאת, חוסר אור גורם לעלים ירוקים כהים מאוד, לצמיחה איטית ולהיעדר פריחה מוחלט. אם אתם רואים שהעלים התחתונים מצהיבים אבל העליונים בריאים, סימן שזו הזדקנות טבעית. אבל אם ההצהבה מלווה במראה 'שרוף', כנראה שהשמש חזקה מדי. התאימו את המיקום בהדרגה, ואל תזיזו את הצמח בפתאומיות מאור נמוך לגבוה.
