כדי להבחין בין עודף השקיה לחוסר מים בדיאנטוס, נתחיל בעלים. בעודף מים העלים התחתונים מצהיבים במהירות, נובלים ומרגישים רטובים או רפויים; לעיתים מופיעים כתמים חומים-שחורים על העלים (ריקבון). לעומת זאת, בחוסר מים העלים נובלים, מתייבשים ומתקמטים מהקצוות פנימה, הצבע הופך אפרפר-ירוק, והעלים התחתונים נושרים יבשים. דיאנטוס רגיש מאוד לריקבון שורשים מעודף מים, ולכן סימני הרטיבות בעלים הם קריטיים.
בדיקת המצע היא שלב שני קריטי. הכניסו אצבע לעומק 5 עד 7 ס"מ. במצע רטוב מדי תרגישו לחות עמוקה, לעיתים אף ריח חמוץ או עובש על פני השטח. במצע יבש, האדמה תהיה פירורית ויבשה עד לעומק. דיאנטוס זקוק לאדמה מנוקזת היטב; אם המצע כבד ושומר מים, עודף ההשקיה מתבטא גם בצמיחת טחב ירוק על פני הקרקע.
בדיקת השורשים תאשר את האבחנה. הוציאו בעדינות את הצמח מהעציץ או חפרו לידו בערוגה. בעודף מים השורשים כהים, רזים, רטובים ומתפרקים בקלות, ריקבון שורשים. לעומת זאת, בחוסר מים השורשים יבשים, שבירים, אך עדיין בצבע בהיר יחסית. אם השורשים רזים מאוד ומעטים, ייתכן שהצמח סבל משני המצבים לסירוגין.
הצלת דיאנטוס מושקה-יתר: הפסיקו מיד להשקות, הוציאו את הצמח, גזמו שורשים רקובים, שתלו מחדש במצע יבש ומנוקז עם ניקוז טוב, והשקו רק כשיבש. לחילופין, להחייאת דיאנטוס מיובש: השקו בהדרגה, תחילה תנו כמות קטנה של מים (כ-100 מ"ל לעציץ 15 ס"מ), המתינו שעה, וחזרו עד שהמצע לח אך לא רטוב. לאחר מכן השקו כרגיל לפי יובש המצע. בעונה החמה, דיאנטוס זקוק למים פעם ב-2 עד 3 ימים; בחורף, פעם בשבוע עד עשרה ימים.
