מחסור במים גורם גם הוא להצהבה, אך העלים נובלים תחילה ומתייבשים מהקצוות. קאלה אוהבת אדמה לחה אך לא רטובה. בקיץ הישראלי השקה כשהשכבה העליונה (2 עד 3 ס"מ) יבשה, בדרך כלל כל 2 עד 3 ימים בצל, ולעתים קרובות יותר בשמש מסוננת. בחורף צמצם לפעם בשבוע. השקה תמיד במים פושרים בבוקר, ישירות על האדמה ולא על העלים.
חשיפה לאור ישיר חזק (שמש ישראלית בצהריים) עלולה לצרוב את העלים ולגרום לכתמים צהובים-חומים. קאלה מעדיפה אור בהיר עקיף או צל חלקי. אם היא במקום שמשי מדי, העבר אותה לצפונית או מזרחית, או הצל ברשת 30%. גם מחסור באור (צל עמוק) מחוויר את העלים, ודא שהיא מקבלת לפחות 4 עד 5 שעות אור עקיף ביום.
חוסר בחנקן מתבטא בהצהבה אחידה של עלים מבוגרים, בעיקר בתקופת הצמיחה הפעילה (אביב-קיץ). דשן את הקאלה פעם בשבועיים בדשן נוזלי מאוזן (20 עד 20 עד 20) בחצי ריכוז, או הוסף קומפוסט באביב. היזהר מעודף דישון חנקני, הוא מעודד עלווה על חשבון פריחה ועלול לשרוף שורשים. אם האדמה מלוחה (ציפוי לבן על פני השטח), שטוף במים נקיים.
