הקאלה (Zantedeschia aethiopica) היא צמח עדין האוהב צל לח, ולכן היא פגיעה במיוחד למזיקים ומחלות בתנאי עומס. המזיקים הנפוצים ביותר הם כנימות עלה (Aphids) ואקריות אדומות (Spider mites). הכנימות מופיעות כמושבות דביקות על עלים צעירים וניצנים, וגורמות לעיוותים ולהפרשת טל דבש שמזמין פטריות. האקריות אדומות יוצרות קורים דקיקים בצד התחתון של העלים, וגורמות לנקודות צהובות ולנשירה. במקרים חמורים, עלולים להופיע תריפסים (Thrips) הגורמים לפסים כסופים על העלים.
מחלות הפטרייה העיקריות הן ריקבון רך (Erwinia carotovora) וריקבון שורשים (Pythium ו-Fusarium). הריקבון הרך מתבטא בריכוך ושחרור ריח רע מהפקעות והעלים התחתונים, לרוב כתוצאה מעודף השקיה או ניקוז לקוי. ריקבון שורשים גורם להצהבת עלים ולנבילה, גם כשהאדמה לחה. מחלת כתם עלה (Cercospora) מופיעה ככתמים חומים-סגולים עם הילה צהובה, ומתפשטת במזג אוויר לח. כמו כן, טחב אבקתי (Oidium) עלול להופיע על עלים בתנאי לחות גבוהה ואוורור ירוד.
לטיפול אורגני בכנימות ובאקריות, יש לרסס בתמיסת סבון רך (כפית סבון כלים נוזלי בליטר מים) או בשמן נים (Neem oil) בריכוז 0.5 עד 1% כל 5 עד 7 ימים, עד להעלמות המזיקים. מומלץ להוסיף מעט אלכוהול לחיזוי חדירה. נגד תריפסים אפשר להשתמש בתמצית שום (3 שיני כתושות בליטר מים, להשרות לילה, לסנן ולרסס). חשוב לטפל גם בצד התחתון של העלים. למניעת ריקבונות, יש להקפיד על ניקוז מצוין, להשקות רק כשהאדמה יבשה במגע, ולהימנע מהרטבת העלים. בחשד לריקבון, יש להוציא את הצמח, לגזור חלקים רקובים, לטבול את הפקעת בתמיסת קוטל פטריות על בסיס נחושת (לפי הוראות התווית), ולהעביר לאדמה חדשה ומנוקזת.
מניעה היא המפתח: שתלו קאלה באדמה מנוקזת היטב (עם פרלייט או חול), השקו במידה (פעם ב-3 עד 5 ימים בקיץ, פעם בשבוע בחורף), ודאגו לאוורור טוב בין צמחים. גיזום עלים נגועים וחיטוי כלי גיזום באלכוהול ימנעו התפשטות. הקאלה רעילה לבני אדם ולחיות מחמד (מכילה גבישי אוקסלט), לכן יש להרחיק מילדים ובעלי חיים. אם מופיעים סימני מחלה, הפסיקו מיד דישון חנקני (שמעודד ריקבון) והתמקדו בטיפולים האורגניים שתוארו.
