החמציץ הכחול (Oxalis triangularis) הוא צמח בית עדין שמקורו בדרום אמריקה, ואוהב מצע קליל, אוורירי ומנוקז היטב. השורשים הבשרניים שלו רגישים לריקבון, ולכן ניקוז טוב הוא תנאי הכרחי. המצע האידיאלי צריך להכיל רכיבים שמבטיחים גם אחיזת לחות מתונה וגם אוורור: תערובת של 50% כבול או קוקוס, 30% פרלייט או טוף דק (גרגרים 2 עד 6 מ"מ) ו-20% קומפוסט איכותי או ורמיקוליט תניב תוצאות מצוינות. בישראל, תוכלו למצוא רכיבים אלה במשתלות או ברשתות גינון.
חשוב לשמור על pH חומצי קל עד נייטרלי (5.5 עד 6.5). החמציץ רגיש לאדמה בסיסית, שעלולה לגרום לכלורוזיס (הצהבת עלים). כדי להוריד pH, הוסיפו כבול או קומפוסט עלים. הימנעו מתוספת סיד או דשנים עשירים בסידן. אם אתם רוכשים תערובת מוכנה, חפשו מצע לצמחי בית חובבי חומצה (למשל אדמת אזליה) וערבבו עם 30% פרלייט לשיפור הניקוז.
ממה כדאי להימנע? אל תשתמשו באדמת גינה רגילה, היא כבדה, דחוסה ועלולה להכיל מזיקים ופטריות. גם מצע המכיל יותר מדי חרסית או כבול לבדו (ללא חומר מנקז) מסוכן. הוסיפו שכבת ניקוז בתחתית העציץ (חלוקי נחל או חצץ גס) כדי למנוע מים עומדים. זכרו: החמציץ הכחול נכנס לתרדמת קיץ (יוני עד אוגוסט), אז יש לצמצם השקיה, אך המצע עדיין חייב להיות מאוורר.
בשוק הישראלי תמצאו תערובות מוכנות כמו "אדמת עציץ אוניברסלית" מעורבת בפרלייט, או מצע ייעודי לצמחי בית. אם אתם מרכיבים לבד, יחס מנצח: 3 חלקים כבול/קוקוס, 2 חלקים פרלייט/טוף, 1 חלק קומפוסט. העשירו בכמות זעירה של פחם פעיל (לא חובה) למניעת ריקבון. השתלו מחדש כל שנה-שנתיים באביב, לפני תחילת הצמיחה הפעילה.
