בעציץ, הבעיה העיקרית בחורף היא השקיית יתר בשילוב ניקוז לקוי. בחורף, הזית נכנס לתרדמת יחסית ודרישות המים שלו יורדות משמעותית. אם האדמה נשארת רטובה לאורך ימים, השורשים נחנקים ונרקבים (ריקבון שורשים). סימנים: עלים ירוקים נושרים במהירות, האדמה מדיפה ריח חמוץ, והעציץ כבד. פתרון: הפסק מיד השקיה, וודא שהעציץ מחורר היטב ושהצלחת מתנקזת. בחורף, השקה רק כשהאדמה יבשה בעומק 5-7 ס"מ (בערך פעם בשבועיים-שלושה באזור המרכז, תלוי במזג האוויר).
סיבה נוספת היא קור ממושך או רוחות קרות. זית עמיד עד כ-7°C-, אבל בעציץ השורשים חשופים יותר לקור. אם העציץ עומד על מרפסת חשופה לרוח צפונית או גשם ממושך, כדאי להעביר אותו למקום מוגן – ליד קיר דרומי או מתחת לגגון. אל תכניס אותו הביתה! זית זקוק לתקופת קור (מעל 200 שעות מתחת ל-10°C) כדי לחנוט פרחים באביב. חלון: עציץ מוגן מפני רוח חזקה אך חשוף לאוויר הקר.
טיפול מציל: אם הנשירה כבר החלה, גזום ענפים יבשים או פגומים (באמצע פברואר-מרץ), הוצא את העציץ מהאדמה הרטובה והחלף למצע מנוקז (תערובת: 50% טוף געשי או פרלייט, 30% קומפוסט, 20% חול). אל תדשן בחורף – חכה לאביב (מרץ-אפריל) עם דשן מאוזן (NPK 20-20-20) בדילול 50%. וודא שהעציץ לא עומד בצלוחית מלאה מים. זכור: נשירה של 20-30% מהעלים בחורף היא טבעית, אבל מעל 50% דורשת התערבות מיידית.
