הסיבה העיקרית היא הצטברות של יוני נתרן וכלור בקרקע, הפוגעים ביכולת השורשים לספוג מים וחומרי הזנה. אבוקדו רגיש במיוחד למליחות. בנוסף, השקיה במי ברז עם רמת כלוריד גבוהה (מעל 100 מ"ג/ליטר) עלולה להחמיר את המצב. גם דישון יתר בזבל כימי עשוי לתרום להצטברות מלחים.
הטיפול המיידי הוא שטיפת קרקע עמוקה – השקיה מרובה במים מותפלים או במי גשמים (20-30 ליטר למ"ר) כדי להמיס ולהרחיק את המלחים מתחת לאזור השורשים. יש לחזור על פעולה זו 2-3 פעמים במרווח של שבועיים. בנוסף, הפסיקו לרגע דישון כימי ועברו לדשן אורגני עשיר באשלגן, שמסייע לאיזון המלחים. גיזום עלים פגומים יקל על העץ.
למניעה עתידית, השקיעו במערכת השקיה בטפטוף עם מים מותפלים או מים שמועשרים בסידן ובמגנזיום (לנטרול נתרן). הוסיפו שכבה עבה של קומפוסט או כבול סביב העץ – הם סופחים מלחים ומשפרים ניקוז. בדקו את מליחות הקרקע מדי חצי שנה באמצעות מדריך EC; ערך מעל 2.0 dS/m מסכן את העץ. אם הנזק חמור, שקלו שתילה מחדש בעציץ עם מצע מנוקז היטב.
