סיבה נוספת היא השקיה לא עקבית – השקיית יתר לסירוגין עם בצורת. ההויה אוהבת שהמצע מתייבש כמעט לגמרי בין השקיות, אבל אם אתם משקים אותה לעיתים קרובות מדי ואז שוכחים, השורשים נפגעים ומתקשים לספק מים לקצוות העלים. בישראל, בקיץ יש להשקות בערך פעם ב-7-10 ימים, ובחורף פעם ב-2-3 שבועות, תלוי בגודל העציץ ובתערובת המצע. השקו תמיד במים פושרים ורק כשהמצע יבש בעומק 3-4 ס"מ. אם אתם רואים שהעלים מתקמטים בנוסף לקצוות השחורים, זה סימן בטוח שהשקיה לא סדירה.
מים קשים או מים עם כלור הם גורם נפוץ נוסף בארץ. מי הברז בישראל עשירים בסידן, מגנזיום וכלור, המצטברים במצע וגורמים להמלחה שפוגעת בשורשים. הקצוות החומים-שחורים מופיעים יחד עם כתמים לבנים על העלים (מלחים). פתרון: השקו במים מסוננים, מים מזוקקים או מי גשמים. אם אין ברירה, השאירו מי ברז בכלי פתוח ל-24 שעות לפני ההשקיה כדי שהכלור יתנדף. בנוסף, שטפו את המצע אחת לחודשיים במים מזוקקים בכמות גדולה (פי 3 מנפח העציץ) כדי לשטוף מלחים שהצטברו.
דישון יתר והמלחת מצע הם גורם קריטי. אם אתם מדשנים את ההויה יותר מפעם בחודש בעונת הגידול (אביב-סתיו), או משתמשים בדשן כימי חזק מדי, המלחים מצטברים וגורמים לכוויות בקצוות העלים. בישראל, דשן נוזלי מאוזן (20-20-20) בדילול חצי מהמומלץ, פעם בחודש מאפריל עד אוקטובר, מספיק. בחורף – אין צורך בדישון. אם כבר יש המלחה, החליפו את שכבת המצע העליונה (2-3 ס"מ) במצע חדש, והשקו במים מזוקקים בלבד למשך חודש. שימו לב: לעולם אל תדשנו מצע יבש – השקו קודם, ואחרי חצי שעה דשנו.