פאכיפודיום, עם גזעו העבה והקוצני, הוא צמח שזקוק למצע מנוקז היטב ואוורירי. בישראל, האקלים החם והיבש דורש תערובת שתמנע ריקבון שורשים. המצע האידיאלי צריך להכיל כ-50% טוף (בגודל 4 עד 8 מ"מ), 30% פרלייט ו-20% קומפוסט איכותי. טוף מספק ניקוז מעולה, פרלייט מוסיף אווריריות, והקומפוסט (רצוי על בסיס קליפות עץ או קוקוס) מספק חומר אורגני במידה. pH המצע צריך להיות מעט חומצי עד ניטרלי, סביב 5.5 עד 7.
ניתן להשיג תערובות מוכנות לקקטוסים וסוקולנטים במשתלות, אך חשוב לוודא שהן מכילות חומרים גסים. הימנעו מתערובות עם כבול כבד, חול דק מדי או אדמת גינה רגילה, אלה שומרים על יותר מדי לחות ועלולים לגרום לריקבון. אם אתם מכינים תערובת ביתית, שלבו טוף געשי (זמין במשתלות), פרלייט, וקליפות אורן מפוררות. הוסיפו מעט ורמיקוליט ספוג מים? עדיף לא, הוא שומר לחות יתר על המידה.
בעת שתילה או מעבר עציץ, השתמשו בתערובת יבשה יחסית והשקו רק לאחר 3 עד 4 ימים כדי לאפשר לשורשים להסתגל. ודאו שבתחתית העציץ יש שכבת ניקוז עבה של חלוקי נחל או טוף גס (2 עד 3 ס"מ). העדיפו עציץ חרס עם חורי ניקוז מרובים, הוא מאפשר התאדות מהירה יותר מפלסטיק. זכרו: פאכיפודיום שונא רגליים רטובות!
בחודשי החורף, כשהצמח בתרדמה חלקית, המצע צריך להיות יבש כמעט לחלוטין. באביב ובקיץ, השקיה אחת ל-7 עד 10 ימים (תלוי בגודל העציץ ובמיקום) מספיקה. הוסיפו דשן מאוזן (20 עד 20 עד 20) בדילול חצי ממנת ההמלצה אחת לחודש בעונת הגידול. שימו לב: אם העלים התחתונים מצהיבים, ייתכן שהמצע דחוס או שאין ניקוז מספק.
