פאכיפודיום, הידוע גם כעץ תמר מדגסקרי, הוא צמח בשרני מרשים בעל גזע עבה וקוצני ועלים ירוקים בציצית בראשו. הוא משגשג באקלים הישראלי החם והיבש, אך דורש טיפול מדויק. מקם אותו במיקום מואר היטב, שמש ישירה לפחות 6 שעות ביום, רצוי חלון דרומי או מרפסת פתוחה. בצל הוא יימתח ויאבד מצורתו היפה. בקיץ ניתן להוציאו החוצה, אך הרגל אותו בהדרגה לשמש מלאה.
השקיה היא סוד ההצלחה: השקה רק כשהמצע יבש לחלוטין לעומק של 5 עד 7 ס"מ. בקיץ (אפריל-אוקטובר), אחת ל-10 עד 14 ימים, בחורף (נובמבר-מרץ), אחת ל-3 עד 4 שבועות, ואם קריר ולח, הפסק השקיה כליל. עודף מים הוא האויב הגדול, גורם לריקבון שורשים וגזע. השתמש במצע מנוקז היטב: תערובת קקטוסים עם 30% פרלייט או חצץ דק. עציץ עם ניקוד חובה.
דשן את הפאכיפודיום בעונת הגידול (אביב-קיץ) בדשן לקקטוסים או בשרניים, מדולל לחצי מנה, אחת לחודש. הפסק דישון בסתיו ובחורף. גיזום אינו נדרך, אך ניתן להסיר עלים יבשים או פגומים. שורשים עשויים לצאת מתחתית העציץ, זה סימן שהגיע הזמן לעציץ גדול יותר. העבר לעציץ חדש רק באביב, אחת לשנתיים-שלוש, עם מצע טרי.
בעיות נפוצות: הצהבת עלים עלולה לנבוע מעודף מים, חוסר אור או מעבר חד בין תנאים. ריקבון גזע (רך, כהה), גזור מיד חלקים פגומים, טפל בקוטל פטריות והפסק השקיה. מזיקים כמו קמחית או כנימה, נגב עם צמר גפן ספוג באלכוהול או רסס בתמיסת סבון עדינה. הצמח רעיל לחתולים ולכלבים, הרחק מהישג ידם.
