אוהל דוד (Kalanchoe thyrsiflora) הוא סוקולנט ירוק-עד עם עלים עגולים בשרניים הדומים לכרוב, שצבעם הופך לאדום בקצוות בחשיפה לשמש. הוא אידיאלי לגינות סלעים, אדניות ומרפסות שטופות שמש. כדי לשמור על מראהו הקומפקטי והמרשים, חשוב להקפיד על תנאי גידול נכונים לאורך השנה.
מיקום ואור: אוהל דוד זקוק להרבה אור ישיר כדי לשמור על צורתו הצפופה ועל צבעו האדום. הניחו אותו במקום שטוף שמש לפחות 4 עד 6 שעות ביום. בצל חלקי העלים יימתחו ויאבדו מהגוון האדמדם. בקיץ הישראלי, שמש חזקה מדי עלולה לגרום לכוויות, במיוחד בשעות הצהריים, אז כדורש הצללה קלה. בחורף, העבירו אותו למקום מואר כדי לפצות על שעות האור הקצרות.
השקיה ומצע: הסוד להצלחה הוא השקיה מושכלת. השקו רק כשהמצע יבש לחלוטין, בקיץ אחת ל-7 עד 10 ימים, בחורף אחת ל-3 עד 4 שבועות. השקו ישירות על האדמה, הימנעו מהרטבת העלים. השתמשו במצע מנוקז היטב, תערובת של 2 חלקים אדמת עציצים, חלק אחד פרלייט וחלק אחד חול גס. ודאו שלעציץ יש ניקוז טוב כדי למנוע ריקבון שורשים.
דישון ותחזוקה: דשנו פעם בחודשיים בעונת הגידול (אביב-קיץ) בדשן נוזלי לסוקולנטים מדולל לחצי ריכוז. הפסיקו לדשן בסתיו ובחורף. הסירו עלים יבשים או פגועים בתחתית הצמח. אוהל דוד רגיש לעודף מים, סימני אזהרה כוללים עלים מצהיבים, רכים או שקופים. במקרה של ריקבון, הפסיקו להשקות מיד והחליפו מצע.
