ההבדל הראשון והברור בין עודף השקיה לחוסר מים בערבה בוכייה הוא במרקם העלים ובצבעם. בעודף השקיה העלים נובלים, הופכים לצהובים חיוורים ולעיתים אף נושרים כשהם עדיין רכים ולחים. לעומת זאת, בחוסר מים העלים תחילה מתקמטים ומאבדים מבריקות, אחר כך משחימים בקצוות, ולבסוף נושרים כשהם יבשים ושבירים. גע בעלה, אם הוא מרגיש רטוב ורך, חשד בעודף; אם יבש ומתפורר, חשד בחוסר.
בדיקת המצע היא צעד קריטי. הכנס אצבע לעומק של 5 עד 10 ס"מ. במצע רטוב מדי תרגיש ספוגיות, ולעיתים תריח ריח חמוץ או של עובש, סימן לשורשים נרקבים. במצע יבש האדמה תהיה קשה ומתפוררת, ולעתים תראה סדקים על פני השטח. בערבה בוכייה, שאוהבת לחות אך לא עמידה במים עומדים, חשוב לאזן: המצע צריך להיות לח אך לא בוצי.
בדיקת השורשים היא האבחנה הסופית. הוצא בעדינות את הצמח מהעציץ (אם בעציץ) או חפור סביב הגזע (אם באדמה). שורשים בריאים הם לבנים או חומים בהירים וגמישים. בעודף השקיה תמצא שורשים כהים, שחורים, רזים ורכים, נרקבים, לעיתים עם ריח רע. בחוסר מים השורשים יהיו יבשים, שבירים וצרים, אך לא שחורים. זכור: ערבה בוכייה סובלת יובש זמני, אבל ריקבון שורשים יכול להרוג אותה במהירות.
כדי להציל ערבה מושקית יתר, הפסק מיד את ההשקיה. הסר את הצמח, גזור שורשים רקובים, ושתל מחדש במצע מנוקז היטב. השקה רק כשהמצע יבש למגע בעומק. להחייאת ערבה מיובשת, השקה לאט ובשפע, תן למים לחלחל לעומק, ואחר כך שמור על לחות אחידה. במצב חירום של נבילה קשה, טבול את העציץ בדלי מים למשך 15 דקות ואז נקז היטב. בשני המקרים, דשן רק אחרי שהצמח מתאושש.
%252C_Mosqueira.JPG%3Fwidth%3D1280&w=3840&q=75)
