הפתרון הפשוט ביותר: הניחו מי ברז בכלי פתוח למשך 24 שעות לפחות – הכלור יתנדף, והמים יתחממו לטמפרטורת החדר. אם אתם ממהרים, הרתיחו את המים, צננו אותם לחלוטין, והשקו. רתיחה מורידה את הכלור אך לא מפחיתה סידן ומלחים. לשיפור משמעותי, השתמשו במים מסוננים (מסנן פחם או אוסמוזה הפוכה) או במי גשמים נקיים – אלו אידיאליים לתות שדה.
אם אין לכם גישה למים מסוננים, ערבבו מי ברז שעמדו 24 שעות עם מים מזוקקים (ביחס 1:1) כדי להפחית את ריכוז המינרלים. השקיה במים פושרים (20-25 מעלות) עדיפה על מים קרים, שעלולים להלחיץ את השורשים. השקו תמיד בבסיס הצמח, הימנעו מהרטבת עלים – טיפות מים עלולות לגרום לכוויות שמש ולעודד מחלות פטרייתיות.
שימו לב: תות שדה רגיש במיוחד למליחות. אם אתם מבחינים בקצוות עלים יבשים וחומים, סימן שהמים מלוחים מדי. במקרה כזה, שטפו את האדמה במים מזוקקים (השקיה מרובה שתנקז את המלחים מהעציץ) ואחר כך השקו במים איכותיים. השקיה במי גשמים או מים מורתחים ומצוננים היא הבחירה הבטוחה ביותר לאורך זמן.