הצהבת עלים בסיגלית היא סימן מצוקה נפוץ, והסיבה השכיחה ביותר בישראל היא השקיית יתר. הסיגלית רגישה מאוד לריקבון שורשים: אם האדמה נשארת רטובה יותר מ-3 עד 4 ימים, השורשים מתחילים להיחנק והעלים התחתונים מצהיבים ומתרככים. הפתרון: הפסק מיד השקיה, הוצא את הצמח מהעציץ, חתוך שורשים רקובים (חומים ורכים), ושתל מחדש במצע ייעודי לסיגליות עם ניקוז מעולה. חזור להשקות רק כשהשכבה העליונה יבשה למגע, בערך פעם ב-5 עד 7 ימים בחורף ו-3 עד 5 ימים בקיץ.
גם חוסר מים גורם להצהבה, אבל אז העלים נובלים תחילה, קמלים, ורק אחר כך מצהיבים, לרוב העלים התחתונים. במקרה כזה, העלים מרגישים יבשים ושבירים. הפתרון: השקה את הסיגלית בטבילת עציץ (הכנס את העציץ לקערת מים פושרים למשך 15 עד 20 דקות) ואז ניקוז מלא. לאחר מכן, קבע לוח השקיה קבוע: בקיץ כל 3 עד 4 ימים, בחורף כל 6 עד 7 ימים, תמיד במים פושרים.
אור לא מתאים הוא סיבה נוספת. אור ישיר חזק (כמו שמש צהריים דרומית) שורף את העלים והם מצהיבים בכתמים חומים. לעומת זאת, חוסר אור גורם להצהבה כללית ולעלים חיוורים. הפתרון: העבר את הסיגלית למקום עם אור עקיף בהיר, כמו חלון צפוני או מזרחי. בישראל, חלון מערבי עם וילון שקוף מתאים. אם האור טבעי חלש, הוסף תאורה מלאכותית (נורת לד קרירה) למשך 12 עד 14 שעות ביום.
מחסור בחנקן או דישון יתר עלולים גם הם לגרום להצהבת עלים. במחסור, העלים התחתונים מצהיבים בהדרגה והצמח נראה חיוור. בדישון יתר, קצוות העלים מצהיבים ומתייבשים, ולעיתים מופיע קרום לבן על פני האדמה. הפתרון: דשן את הסיגלית פעם בחודש בעונת הגידול (אביב-סתיו) בדשן נוזלי ייעודי לסיגליות מדולל לחצי מהריכוז המומלץ. בחורף הפסק דישון. אם יש חשד לדישון יתר, שטוף את האדמה במים מזוקקים (השקה בשפע עד שהמים יוצאים מתחתית העציץ) והמתן חודש לפני הדישון הבא.




