כדי להבדיל: אם המצע רטוב מימים והעלים רפויים אך לא יבשים, סימן שהשורשים נחנקו מחוסר חמצן. הוציאו את הסיגלית מהעציץ בעדינות – שורשים חומים, רזים או בעלי ריח רע מעידים על ריקבון. לעומת זאת, אם המצע יבש לחלוטין והעלים שמוטים ויבשים, מדובר בצמא אמיתי. במקרה כזה, השקו מיד במי פושרים מלמטה (השריה של 20 דקות) והניחו לניקוז מלא.
אם אובחן ריקבון שורשים, יש לפעול מיד: חתכו את כל השורשים הרקובים בעזרת מספריים נקיים, הסירו עלים רקובים, וטבלו את השורשים הנותרים בתמיסת קוטל פטריות עדינה (לפי הוראות התווית). שתלו מחדש במצע חדש ויבש (תערובת כבול-ורמיקוליט-פרלייט) בעציץ עם ניקוז מעולה. השקו בזהירות – רק כשהמצע יבש למגע בעומק 2 ס"מ.
בימים הראשונים לאחר ההצלה, שמרו על לחות גבוהה מסביב לעלים (כיפת פלסטיק או הנחה על מגש חלוקי נחל רטובים) אך הימנעו מהשקיה ישירה עד שהצמח מראה סימני התאוששות. אל תדשנו לפחות חודש. זכרו: סיגלית אוהבת מים, אבל שונאת רגליים רטובות. השקיה מלמטה פעם בשבוע (בחורף כל 10 ימים) היא המפתח למניעת הנבילה הפרדוקסלית.