הסיגלית היא צמח בית אהוב במיוחד, שפורח כמעט ללא הפסקה אם מתאימים לה את התנאים הנכונים. מקורה בהרי מזרח אפריקה, ולכן היא רגישה לקור ישראלי בחורף ולשמש חזקה בקיץ. המיקום האידיאלי הוא חלון הפונה מזרחה או צפונה, עם אור עקיף ורך. הימנע מחלון דרומי או מערבי ללא הצללה, העלים עלולים להיכוות. טמפרטורה אידיאלית היא 18 עד 24 מעלות ביום, לא פחות מ-15 בלילה. בחורף הרחק אותה מזרמי אוויר קרים ומחלונות שטופי שמש ישירה.
השקיה היא האומנות הקריטית בטיפול בסיגלית. השקה רק כשהמצע יבש למגע בעומק אצבע, בערך פעם ב-4 עד 7 ימים בקיץ ופעם ב-7 עד 10 ימים בחורף. השקה מלמטה: הניחי את העציץ בצלוחית עם מים פושרים למשך 15 עד 30 דקות, ואז הסירי את עודפי המים. לעולם אל תרטיבי את העלים והפרחים, כתמים חומים יופיעו. השתמשי במי ברז שעמדו 24 שעות או במי גשמים. סימן לעודף מים: עלים רכים ושקופים; חוסר מים: עלים נבולים ויבשים.
המצע חייב להיות אוורירי ומנוקז היטב. השתמשי בתערובת ייעודית לסיגליות (ורמיקוליט, פרלייט, כבול) או הכיני בעצמך: 2 חלקי כבול, 1 חלק פרלייט, 1 חלק ורמיקוליט. הימנעי מאדמת גינה כבדה. דישון: פעם בשבועיים בעונת הצמיחה (אביב-סתיו) עם דשן נוזלי לסיגליות (עשיר בחנקן ואשלגן, דל בזרחן). בחורף דשני פעם בחודש. הפחיתי דישון אם הצמח לא פורח או שהעלים מצהיבים.
בעיות נפוצות: עלים מצהיבים מעידים לרוב על השקיית יתר או חוסר אור. עלים חומים בקצוות, יובש באוויר. כתמים אפורים על עלים ופרחים, ריקבון אפור (בוטריטיס) עקב רטיבות; גזרי עלים נגועים ואווררי את החדר. אם הפרחים נושרים, ייתכן תנודת טמפרטורה או טיוטה. מזיקים: כנימות קמחיות (צמריריות), נגבי עם צמר גפן טבול באלכוהול; קרדית עכביש, הגבירי לחות. לוח שנה בישראל: מרץ-אוקטובר, עונת גידול פעילה, דשן והשקה סדירים; נובמבר-פברואר, מנוחה יחסית, הפחיתי השקיה ודישון.
%252C_Mosqueira.JPG%3Fwidth%3D1280&w=3840&q=75)
