סיגליות הן צמחים רגישים למלחים, ולכן דישון נכון הוא קריטי לבריאותן ולפריחתן. הדשן המומלץ ביותר הוא דשן נוזלי מסיס במים המיועד במיוחד לסיגליות או לצמחים פורחים, עם יחס NPK מאוזן כמו 20 עד 20 עד 20 או 14 עד 12 עד 14. לחלופין, תוכלו להשתמש בדשן אורגני נוזלי כמו דשן אצות או דשן קומפוסט מדולל, אך חשוב לבחור במוצר בעל רמת חנקן נמוכה יחסית (כדי למנוע צמיחת עלים על חשבון פריחה) וריכוז נמוך יותר משל דשן כימי.
בקיץ, בתקופת הצמיחה והפריחה הפעילה (מרץ עד אוקטובר), יש לדשן אחת לשבועיים-שלושה. בחורף, כשהצמח במנוחה יחסית (נובמבר עד פברואר), יש להפחית לדישון אחת לחודש או אפילו להפסיק לחלוטין, במיוחד אם הטמפרטורות נמוכות מ-15°C. לעולם אל תדשנו סיגלית שהיא לחוצה (יבשה או רטובה מדי), השקו קלות יום לפני הדישון.
המינון: השתמשו במחצית מהריכוז המומלץ על תווית הדשן. למשל, אם כתוב 'כפית לליטר', השתמשו בחצי כפית. דללו את הדשן במים פושרים (טמפרטורת החדר) והשקו את המצע הרטוב בעדינות, תוך הימנעות מהרטבת העלים. דישון יתר (עודף דשן) גורם לקצוות עלים חרוכים, פריחה מועטת והצטברות מלחים במצע, במקרה כזה שטפו את העציץ במים נקיים למשך מספר דקות.
לפתרונות אורגניים: תה קומפוסט מדולל (1:10) או דשן נוזלי על בסיס גואנו (גללי עטלפים) הם מצוינים. הימנעו מדשנים עתירי אוריאה או אמוניה, העלולים לשרוף שורשים. זכרו: סיגלית רגישה מאוד לעודף, עדיף לתת פחות מאשר יותר. דישון מאוזן, יחד עם אור עקיף ולחות גבוהה, יבטיח פריחה רצופה לאורך כל השנה.
%252C_Mosqueira.JPG%3Fwidth%3D1280&w=3840&q=75)
