סיבה נפוצה נוספת היא הצטברות מלחים במצע כתוצאה מדישון יתר או השקיה במי ברז קשים. המלחים נספגים בעלים ומתרכזים בקצוות, וגורמים לכוויות חומות-שחורות. בישראל, מי הברז עשירים בסידן ומגנזיום, ועם הזמן המלחים מצטברים. הפתרון: השקו במים מזוקקים או במי גשם לפחות פעם בשבוע. בנוסף, שטפו את המצע אחת לחודשיים בהשקיה מרובה (פי 3 מנפח העציץ) עם מים מזוקקים, כדי לשטוף מלחים עודפים. הפסיקו לדשן לחלוטין למשך 3–4 שבועות, ואז חזרו לדשן חצי מנה פעם בחודש בעונת הגידול.
דישון יתר הוא גורם שכיח נוסף. אם אתם מדשנים יותר מפעם בשבועיים או משתמשים בדשן חזק מדי, השורשים נפגעים והעלים מגיבים בקצוות שרופים. הפתרון: הפסיקו מיד את הדישון והשקו במים מזוקקים בלבד למשך חודש. חזרו לדשן נוזלי מאוזן (20-20-20) בדילול של חצי מהמינון המומלץ, פעם בשלושה שבועות בלבד באביב ובקיץ. בחורף – אין צורך בדישון כלל.
לבסוף, חוסר עקביות בהשקיה – ייבוש מוחלט של המצע ואז הצפה – גורם לשורשים להיחנק ולקצוות העלים להשחיר. המצע צריך להיות לח תמיד, אך לא רטוב. באקלים הישראלי, השקו פעם ב־3–4 ימים בקיץ ופעם בשבוע בחורף, כשהשכבה העליונה (2 ס״מ) יבשה למגע. השתמשו תמיד במים פושרים (לא קרים ישר מהברז) ובעציץ עם ניקוז טוב. אם קצוות העלים כבר שחורים, גזמו אותם במספריים נקיות, והצמח יתאושש תוך שבועות.