סיבה נפוצה נוספת היא המלחת מצע ודישון יתר. דישון רב מדי או שימוש בדשן כימי חזק מצטברים במצע ופוגעים בשורשים, מה שגורם לקצוות עלים להישרף. אם אתם מדשנים יותר מפעם בחודש בעונת הגידול (אביב-סתיו), או משתמשים בדשן בריכוז גבוה מהמומלץ, הפסיקו מיד. שטפו את המצע במים מזוקקים או מסוננים: השקו את העציץ בכמות מים גדולה (פי 3 מנפח העציץ) ותנו למים לנקז לגמרי. חזרו על הפעולה פעמיים-שלוש במרווח של שעה. לאחר מכן, דשנו רק אחת לחודש בדשן נוזלי מאוזן (20-20-20) מדולל לחצי מהריכוז המומלץ על התווית.
איכות המים קריטית. מי ברז בישראל מכילים כלור, פלואוריד ומלחים (בעיקר באזורי החוף והנגב) שגורמים להצטברות רעילה בקצוות העלים. השקיה במים קרים במיוחד גם מזיקה. הפתרון: השתמשו במים מזוקקים, מים מסוננים (מסנן פחם או אוסמוזה הפוכה), או מים שהרתחתם וקיררתם. לחלופין, הניחו מי ברז בכלי פתוח למשך 24 שעות לאידוי הכלור. השקו במים בטמפרטורת החדר (20–25°C).
חוסר עקביות בהשקיה הוא גורם שכיח: השקיה לסירוגין – פעם ייבוש מוחלט ופעם הצפה – גורמת ללחץ על השורשים שמתבטא בקצוות יבשים. ביגוניה מלכותית מעדיפה מצע לח תמיד, אך לא רטוב. השקו כשהשכבה העליונה של המצע (2–3 ס"מ) יבשה למגע – בדרך כלל פעם ב-3–4 ימים בקיץ ופעם ב-6–8 ימים בחורף. השקידו על ניקוז טוב: עציץ עם חורי ניקוז ומצע אוורירי (תערובת כבול, פרלייט וקליפת עץ). גיזום קצוות יבשים: השתמשו במספריים נקיים וחדים וחתכו את החלק החום תוך שמירה על צורת העלה. אין צורך לחתוך את כל העלה – רק את החלק המת.