סיבה שנייה היא המלחת מצע ודישון יתר. דישון תכוף מדי או שימוש בדשן כימי חזק גורם להצטברות מלחים בשורשים, והעלים מגיבים בקצוות שרופים. אם אתם מדשנים פעם בשבועיים או יותר – הפסיקו לחודש. שטפו את המצע במים מזוקקים פעם בחודש: שפכו מים בכמות כפולה מנפח העציץ ותנו להם לנקז לגמרי. בעת הדישון, השתמשו בדשן נוזלי מאוזן (10-10-10) בדילול חצי מהמומלץ, ורק בעונות האביב והקיץ.
מים קשים או כאלה המכילים כלור ופלואוריד עלולים לגרום גם הם לקצוות חומים. פרח השעווה רגיש לכימיקלים אלו. השקו במים מסוננים, מזוקקים או מים שעמדו 24 שעות לאידוי הכלור. לחלופין, אספו מי גשמים. אם אתם משתמשים במי ברז, החליפו למים מינרליים או מים לשתייה בבקבוקים. שימו לב – השקיה במים קרים ישירות מהברז מזיקה גם היא; תנו למים להגיע לטמפרטורת החדר.
לבסוף, חוסר עקביות בהשקיה – יובש מוחלט לסירוגין עם הצפה – גורם לקריסת תאים בקצות העלים. פרח השעווה אוהב שהמצע מתייבש קלות בין השקיה, אבל לא לגמרי. בקיץ השקו אחת ל-5–7 ימים, בחורף אחת ל-10–14 ימים, תלוי בטמפרטורה ובמצע. בדקו עם האצבע: הכניסו אצבע לעומק 2 ס"מ; אם יבש – השקו. השקו תמיד עד שיוצא מים מהניקוז, ואל תשאירו מים בצלוחית. אם כל הבעיות טופלו ועדיין מופיעים קצוות שחורים, גזמו אותם במספריים נקיים – לא יגדלו מחדש, אבל הצמח יתמקד בעלים חדשים ובריאים.