כשקיסוס החורש סובל מעודף השקיה, העלים התחתונים מצהיבים ולאחר מכן נושרים, והעלים העליונים נראים רפויים ומבריקים בצורה לא טבעית. המצע יהיה רטוב וספוג מים, ולעיתים תרגישו ריח חמוץ מהעציץ, סימן לריקבון שורשים. לעומת זאת, בחוסר מים העלים מאבדים את הברק שלהם, נעשים דקים, קמטים ונוטים כלפי מטה, והם עלולים להתייבש בקצוות. המצע יהיה יבש לחלוטין, והעציץ ירגיש קל מאוד בהרמה.
הבדל מרכזי נוסף הוא במרקם העלה: בעודף מים העלה מרגיש רך ועיסתי, בחוסר מים הוא פריך ויבש. גם צבע השורשים מעיד, שורשים רכים, חומים ושחורים מעידים על ריקבון מעודף מים, בעוד שורשים יבשים ושבירים מעידים על חוסר מים. כדי לבדוק, הוציאו בעדינות את הצמח מהעציץ ובחנו את השורשים.
אם זיהיתם עודף השקיה, הפסיקו מיד להשקות. הוציאו את הצמח מהעציץ, גזמו שורשים רקובים בעזרת מספריים נקיים, והעבירו לעציץ חדש עם ניקוד טוב ומצע אוורירי. השקו במשורה והמתינו שהמצע יתייבש בין השקיה להשקיה. במקרה של חוסר מים, השקו את הצמח בהשריה מלאה, טבלו את העציץ במים פושרים למשך חצי שעה, ואז הניחו לניקוז מלא. חזרו על כך פעמיים-שלוש במרווח של שעה, והצמח אמור להתאושש תוך ימים ספורים.
באקלים הישראלי, קיסוס החורש רגיש במיוחד לעודף מים בחורף, כשהצמח במנוחה. בקיץ, יש להשקות רק כשהמצע יבש בעומק 2 עד 3 ס”מ. זכרו: עדיף להשקות פחות מאשר יותר, קיסוס סובל בצורת טוב יותר מאשר ריבוי מים.
%252C_Mosqueira.JPG%3Fwidth%3D1280&w=3840&q=75)
