קיסוס החורש, או בשמו הלטיני Hedera helix, הוא צמח מטפס רב-שנתי שמקורו ביערות אירופה ואסיה. בישראל הוא משתרש היטב בתנאי הבית, כל עוד מקפידים על מיקום מוצל למחצה. אור שמש ישיר עלול לשרוף את העלים, ולכן כדאי למקם אותו במרחק 1 עד 2 מטרים מחלון מזרחי או צפוני, או בתוך חדר מואר באור חלש. בחוץ, מתחת לסככה או בצל עץ, הוא יצמח נהדר.
השקיה נכונה היא המפתח לבריאות הקיסוס. השקו רק כשהשכבה העליונה של המצע (2 עד 3 ס״מ) יבשה למגע. בקיץ הישראלי החם, זה אומר כל 3 עד 4 ימים; בחורף, כל 7 עד 10 ימים. עודף מים גורם לריקבון שורשים ולעלים מצהיבים, בעוד חוסר מים יביא לעלים נבולים ויבשים. תמיד ודאו שלעציץ יש ניקוז טוב, חורי ניקוז ושכבת חצץ בתחתית.
המצע האידיאלי לקיסוס הוא תערובת קלה ומנוקזת: 2 חלקים כבול, 1 חלק פרלייט ו-1 חלק קומפוסט. דשן נוזלי מאוזן (20 עד 20 עד 20) ניתן פעם בחודש באביב ובקיץ, ובסתיו-חורף הפסיקו לגמרי. גיזום קל באביב, תוך ניתוק נצרים יבשים או ארוכים מדי, מעודד צמיחה סבוכה ובריאה.
מזיקים נפוצים כוללים כנימות, קרדית עכביש וקמחית. טיפול אורגני: ריסוס בתמיסת סבון-שמן (1 כפית סבון כלים נוזלי + 1 כף שמן נים בליטר מים) פעם בשבוע למשך 3 שבועות. עלים מצהיבים? בדקו ניקוז והשקיה. עלים חומים בקצוות? האוויר יבש מדי, רססו מים על העלים או הניחו מגש לחות. הצמח רעיל לחתולים, כלבים וילדים, הרחיקו מהישג ידם.
%252C_Mosqueira.JPG%3Fwidth%3D1280&w=3840&q=75)
