סיבה שנייה ושכיחה היא המלחת המצע ודישון יתר. פוקסיה רגישה למלחים המצטברים במצע מדישון כימי וממים קשים. כשיש עודף מלח, קצוות העלים נשרפים ומשחירים. הפתרון: השקו במים מזוקקים או מסוננים (ללא כלור) לפחות פעם בשבוע. הפסיקו לדשן לחלוטין למשך חודש, ואחר כך דשנו בדשן נוזלי אורגני מדולל לחצי מהריכוז המומלץ, אחת לשבועיים בעונת הגידול (אביב-סתיו). אחת לחודש, שטפו את המצע בשפע מים (השקיית שטיפה) כדי להרחיק מלחים שהצטברו.
מים קשים או מים עם כלור הם גורם נפוץ נוסף. כלור ופלואוריד פוגעים בשורשים ובעלים, וגורמים לקצוות חומים. הפתרון: מלאו קנקן במי ברז והשאירו אותו פתוח ללילה שלם – הכלור יתנדף. לחלופין, השתמשו במים מורתחים שהתקררו, או במי מזגן/מסוננים. אם אתם משתמשים במרכך מים (סופטנר), הימנעו – הנתרן שבו מזיק לצמח.
לבסוף, חוסר עקביות בהשקיה – גם יובש מוגזם וגם ריבוי מים לסירוגין – גורם לקצוות עלים יבשים. פוקסיה אוהבת מצע לח תמיד, אך לא רטוב. בדקו את האצבע העליונה של המצע: כשהיא יבשה בעומק 1-2 ס”מ, השקו היטב עד שיוצא מים מהתחתית. בחורף הפחיתו תדירות, אך לעולם אל תיתנו למצע להתייבש לגמרי. התמדה היא המפתח.