הקיסוסית (Hedera helix) היא צמח עמיד יחסית, אך בתנאי לחות גבוהה או אוורור לקוי היא עלולה להותקף על ידי מזיקים ומחלות. המזיקים הנפוצים ביותר הם כנימות (בעיקר כנימת המגן והכנימה הרכה), אקריות (קרדית עכביש), קמחית ויתכן גם תריפס. המחלות השכיחות הן ריקבון שורשים (בעיקר מפטריית פיתיום או ריזוקטוניה) וכתמי עלים פטרייתיים (כגון אלטרנריה או קולטוטריכום). התסמינים כוללים עלים מצהיבים, נשירה, כתמים חומים, קורים דקיקים או ציפוי דביק.
לטיפול בכנימות וקמחית: נגבו את העלים בתמיסת סבון רך (כפית סבון כלים נוזלי בליטר מים) או רססו בתכשיר מבוסס שמן נים (אזדרכטין) לפי הוראות התווית. לכנימות מגן קשות, הסירו ידנית בעזרת צמר גפן טבול באלכוהול 70%. לאקריות (קרדית עכביש): הגבירו לחות סביב הצמח על ידי ריסוס מים על העלים בתדירות יומית, או השתמשו בקרדית טורפת (Phytoseiulus persimilis) הנמכרת במשתלות. במקרים קשים, רססו בתכשיר אורגני על בסיס שמן ראפיני או פירתרום.
ריקבון שורשים נגרם לרוב מהשקיית יתר. הסימנים: עלים נובלים גם כשהאדמה רטובה, ושורשים חומים ורכים. הטיפול: הוציאו את הצמח מהעציץ, גזמו שורשים רקובים, שתלו מחדש במצע סטרילי ומנוקז היטב, והפחיתו השקיה. לכתמי עלים פטרייתיים: הסירו עלים נגועים, שפרו אוורור, והימנעו מהרטבת עלים בעת השקיה. במקרה הצורך, רססו בתכשיר נחושת אורגני (לפי הוראות היצרן) או בתמיסת סודה לשתייה (1 כפית לליטר מים) פעם בשבוע.
מניעה היא המפתח: הציבו את הקיסוסית במקום מואר היטב אך ללא שמש ישירה חזקה, השקו רק כשהשכבה העליונה של המצע יבשה (בקיץ אחת ל-5 עד 7 ימים, בחורף כל 10 עד 14 יום), ושמרו על מרווח בין צמחים לאוורור. בדקו את העלים מדי שבוע לאיתור מוקדם של מזיקים. אל תשתמשו בחומרי הדברה כימיים רחבי טווח העלולים לפגוע בחרקים מועילים. זכרו: קיסוסית רעילה לבני אדם וחיות מחמד, הרחיקו מהישג ידם.





