כדי להבדיל: הוצא בעדינות את הקרוטון מהעציץ ובחן את השורשים. שורשים בריאים הם לבנים-צהבהבים ומוצקים; שורשים רקובים הם חומים, רזים, חלקלקים ובעלי ריח רע. אם המצע דחוס, רטוב וריחו עבש – כנראה ריקבון. אם המצע יבש לחלוטין, מתפורר ומנותק מהעציץ – כנראה צמא אמיתי. עלים רפויים מריקבון נוטים להיות צהובים-חומים ורכים; עלים רפויים מצמא נראים תחילה שמוטים ויבשים, לעיתים עם קצוות שחורים.
אם מדובר בריקבון שורשים: גזום את כל השורשים הרקובים בסכין נקייה, הסר עלים פגועים, ושתול מחדש בעציץ קטן יותר עם ניקוד טוב ובמצע חדש ומנוקז (תערובת לכידון, פרלייט וכבול ביחס 1:1:1). השקה רק לאחר שבוע, ובהמשך השקה רק כשהשכבה העליונה של המצע יבשה בעומק 2-3 ס"מ. אם מדובר בצמא אמיתי: השקה בהשריה איטית עד שיוצאים מים מנקזי העציץ, וחזור על כך כל 3-4 ימים בקיץ (פחות בחורף). הוסף לחות סביבתית באמצעות מגש חלוקים רטוב או רטייה עלים.
חשוב: לעולם אל תשאיר מים בצלחת הניקוז – זה גזר דין מוות לקרוטון. התאם את תדירות ההשקיה לעונה: בקיץ הישראלי החם השקה כל 3-4 ימים, בחורף כל 7-10 ימים, תלוי במצע ובתאורה. קרוטון זקוק לאור עקיף חזק (ליד חלון מזרח או מערב) – חוסר אור מחמיר את הרפיון. אם הצמח ניצל, צפה לעלים חדשים תוך 3-6 שבועות. זכור: מניעה עדיפה – בדוק ניקוז, השקה רק כשהמצע יבש למגע, ואל תפחד לגעת באדמה.