הליקוניה רוסטרטה (Heliconia rostrata) היא צמח טרופי מרהיב, אבל בישראל היא לא תמיד פורחת כמו שצריך. הסיבה הראשונה והנפוצה ביותר היא מחסור באור. הצמח זקוק לאור שמש ישיר לפחות 6 שעות ביום, ובחממות רבות הוא מקבל פחות. אם הוא נמצא בצל חלקי או בצפיפות של צמחים אחרים, העלים יתפתחו יפה אבל הניצנים לא יתפתחו. העבר אותו למקום מואר יותר, או הוסף תאורת לד משלימה בחורף.
גורם שני הוא גיל הצמח. הליקוניה מתחילה לפרוח רק לאחר שהקנה (השורש המעובה) מגיע לגודל מספק, לרוב לאחר 2 עד 3 שנים מהשתילה. צמחים צעירים או כאלה שהופצו מחלוקה קטנה עשויים להמתין יותר. אם הצמח שלך צעיר, סבלנות היא המפתח. אפשר לעודד התבגרות על ידי דישון זרחני (דשן עם יחס NPK גבוה בזרחן, כמו 10 עד 52 עד 10) פעם בחודש באביב ובקיץ.
עקה סביבתית היא האויב הגדול של הפריחה. השקיית יתר (ריקבון שורשים) או חוסר מים (ייבוש העלים) גורמים לצמח להפסיק את מאמץ הפריחה. בישראל, בקיץ יש להשקות 3 עד 4 פעמים בשבוע, ובחורף פעם בשבוע, תלוי במצע. גם טמפרטורות נמוכות מ-15°C בלילה פוגעות בפריחה. הגן על הצמח בחממה מחוממת או כסה אותו בלילות קרים.
כדי לעודד פריחה עשירה, דשן בדשן עתיר זרחן ואשלגן (למשל 5 עד 30 עד 20) אחת לשבועיים בעונת הגידול (אפריל-אוקטובר). גיזום עלים יבשים ופרחים ישנים מפנה אנרגיה לפריחה חדשה. כמו כן, וודא שהעציץ לא קטן מדי, הליקוניה זקוקה לעציץ בקוטר 40 עד 50 ס"מ לפחות. אם כל התנאים תקינים ועדיין אין פרחים, אפשר להפעיל 'הלם קר' על ידי השקיה במים קרים (10 עד 12°C) פעם בשבוע למשך חודש, זה מדמה תנאי חורף ומעורר פריחה.
