אם הקצוות יבשים ופריכים — החשוד העיקרי הוא לחות אוויר נמוכה מדי. אקינופס מגיע מאזורים ים-תיכוניים ואוהב לחות יחסית. כשהאוויר יבש מאוד (מתחת ל-40%), קצות העלים מאבדים מים ומתייבשים. פתרון: רססו מים על העלים בבוקר (לא בשמש ישירה) או הציבו מגש מים עם חלוקי נחל ליד העציץ. בגינה, השקיה בטפטוף תחתית והצללה קלה בצהריים יעזרו.
אם הקצוות שחורים ורטובים למחצה — כנראה המלחת קרקע או דישון יתר. דשן כימי מרוכז או מים קשים (עתירי סידן ומגנזיום) שורפים את השורשים וגורמים לקצוות להשחיר. פתרון: השקו במים מסוננים או מי גשמים, ושטפו את המצע במים נקיים פעם בחודש (השקיה מרובה עד שיוצא מהתחתית). הפסיקו דישון לחודש, ואז חזרו לדשן אורגני מדולל בחצי ריכוז פעם בשלושה שבועות בעונת הגידול.
אם הקצוות משחירים ויבשים גם יחד, וההשקיה לא סדירה — הצמח סובל מתנודות חדות בין יובש לרטיבות. אקינופס רגיש לחוסר עקביות: כשהוא מתייבש לגמרי ואז מוצף, השורשים נחנקים והקצוות מתים. פתרון: השקו בתדירות קבועה — בקיץ כל 2-3 ימים, בחורף פעם בשבוע. בדקו את האדמה בעומק 5 ס"מ לפני השקיה: יבשה? השקו. לחה? חכו. התמדה היא המפתח.