כדי להבדיל בין עודף השקיה לחוסר מים במונארדה, התחל בבדיקת העלים. בעודף השקיה, העלים התחתונים מצהיבים ונושרים, והעלים הצעירים נראים נבולים גם כשהאדמה רטובה. לעומת זאת, בחוסר מים, העלים מאבדים זוהר, מתקמטים ומשחימים בקצוות, לרוב החל מהעלים הישנים יותר. נגיעה בעלים תרגיש רכה ורפויה בעודף מים, לעומת יבשה ופריכה בחסר.
בדיקת המצע היא קריטית: תקע אצבע לעומק של 5 עד 7 ס"מ. אם האדמה דביקה, לחה וריחה רע (ריח חמצמץ או ביצה), יש עודף מים. אם האדמה יבשה לגמרי ומתפוררת, המים חסרים. במונארדה, השקיית יתר גורמת לשורשים להירקב, השורשים ייראו חומים, רזים ועבשים, וייפרדו בקלות מהצמח. שורשים בריאים צריכים להיות לבנים וגמישים.
הצלת מונארדה שהושקתה יתר על המידה: הפסק מיד את ההשקיה, הוצא את הצמח מהעציץ, גזור את כל השורשים הרקובים בעזרת מספריים נקיים, ושתל מחדש במצע חדש ומנוקז היטב (תערובת של אדמת גינה, קומפוסט וחול ביחס 2:1:1). השקה רק כעבור 4 עד 5 ימים ורק כשהמצע יבש למגע. לעומת זאת, להחייאת מונארדה מיובשת, השקה מיד במים פושרים, טבל את העציץ בדלי מים למשך 15 עד 20 דקות, ולאחר מכן הקפד על השקיה סדירה פעם ביומיים-שלושה בקיץ ופעם בשבוע בחורף.
זכור: מונארדה מעדיפה השקיה מתונה ואחידה. בישראל, השקה פעם ביומיים בקיץ (אם לא ירד גשם) ופעם בשבוע בחורף. הימנע מהרטבת העלים כדי למנוע מחלות פטרייתיות. ניקוז טוב הוא המפתח, הקפד על חורי ניקוז בעציץ ועל מצע קליל. עם תשומת לב לסימנים האלה, תוכל לשמור על המונארדה שלך פורחת ובריאה.
