צמח התות (Curio radicans, המוכר גם כפטליה) הוא סוקולנט משתרע שמוצאו מדרום אפריקה. עליו הדמויי בננה אוגרים מים, ולכן רגישותו העיקרית היא לריקבון שורשים. המצע האידיאלי חייב להיות חדיר מאוד, אוורירי, ובעל pH חומצי-נייטרלי (6.0 עד 7.0). בישראל, עם האקלים החם והלחות היחסית בחוף, חשוב במיוחד להימנע מאדמה כבדה השומרת רטיבות.
המלצתי האישית לתערובת מצע מוצלחת: 40% טוף גרגירי (גודל 4 עד 8 מ"מ), מבטיח ניקוז מהיר; 30% קוקוס (כבול קוקוס), שומר מעט לחות אך אוורירי; 20% פרלייט, מונע דחיסה ומשפר ניקוז; 10% קומפוסט אורגני מנופה, תורם חומרי הזנה קלים. ניתן לרכוש תערובת מוכנה לסוקולנטים בחנויות הגן, ולהוסיף לה כ-30% טוף או חצץ דק לשיפור הניקוז.
מה שכדאי להימנע ממנו בכל מחיר: אדמת גינה כבדה (חרסיתית), כבול טחב (Sphagnum) לבדו, או מצע המכיל דשן כימי בשחרור איטי, עלול לגרום לשריפת שורשים. כמו כן, הימנעו מהוספת חול בניין (דק מדי וסותם נקבוביות); השתמשו בחול נהר שטוף או בחול קוורץ גס אם רוצים לשפר ניקוז.
בעת שתילה בעציץ, ודאו שיש חורי ניקוז בתחתית. הניחו שכבת ניקוז של חצץ או חימר מורחב בעובי 2 עד 3 ס"מ. את הצמח יש לשתול כך שצוואר השורש יהיה בגובה המצע, ולא קבור עמוק. לאחר השתילה, השקו פעם אחת קלות, ואז המתינו שהמצע יתייבש לחלוטין לפני ההשקיה הבאה. בישראל, בעונת הקיץ, השקיה כל 7 עד 10 ימים מספיקה; בחורף, כל 3 עד 4 שבועות.
