הסיבה השכיחה ביותר: מים קשים או כלור. מי ברז בישראל מכילים רמות גבוהות של כלור, פלואור וסידן, המצטברים בקרקע ופוגעים בשורשים, וגורמים לקצות העלים להשחיר. פתרון: השקו במים מסוננים או מים שעמדו 24 שעות לאידוי הכלור, או השתמשו במי גשמים. בנוסף, שטיפת המצע פעם בחודש (השקיה מרובה עד שהמים יוצאים מחורי הניקוז) מסלקת מלחים שהצטברו.
סיבה שנייה: דישון יתר. סדום שולט אינו זקוק להרבה דשן – דישון פעם בחודש באביב ובקיץ בדשן נוזלי מאוזן (חצי מנה) מספיק. דישון תכוף או חזק מידי שורף את השורשים ומתבטא בקצוות חומים. הפסיקו לדשן מיד והשקו במים נקיים למשך שבועיים. סיבה שלישית: חוסר עקביות בהשקיה – יובש קיצוני ואז הצפה לסירוגין גורמים לקריסת תאי הקצה. השקו רק כשהמצע יבש לעומק 2-3 ס"מ, ובקיץ כל 4-7 ימים, בחורף כל 10-14 יום.
לחות אוויר נמוכה (מתחת ל-40%) עלולה לייבש את הקצוות, אך פחות נפוצה בסדום. אפשר להגביר לחות מקומית: הניחו מגש עם חלוקי נחל ומים מתחת לעציץ (ללא מגע ישיר עם השורשים). גיזום הקצוות הפגועים אינו הכרחי, אך מסייע למראה – השאירו רקמה בריאה. אם הבעיה נמשכת, בדקו ניקוז העציץ והקפידו על אדמה קלה ומנוקזת היטב.