למה קצוות העלים של פוקה פלורה מתייבשים ומשחירים ומה עושים?

אבחון מהיר: אם הקצוות יבשים לגמרי ופריכים – כנראה לחות נמוכה או מים קשים. אם הקצוות רטובים ושחורים – חשד לדישון יתר או המלחת מצע. בדקו את המצע: אם יש ציפוי לבן על פני השטח או על עציץ החרס, סימן להצטברות מלחים. השקיה לא עקבית (לסירוגין יובש קיצוני והצפה) גורמת גם היא לקצוות חומים.

פתרונות מדויקים: 1) לחות נמוכה – רססו מים מזוקקים סביב הצמח (לא על העלים) או הניחו מגש חלוקי נחל עם מים מתחת לעציץ. 2) מים קשים – עברו למי גשם, מים מורתחים ומקוררים, או מים שעברו סינ� (כמו בריטה). 3) דישון יתר – הפסיקו לדשן לחלוטין למשך 3 חודשים ושטפו את המצע במים מזוקקים (השקיה מרובה עד שהמים יוצאים מהתחתית, וחזרו 3 פעמים בהפרש של חצי שעה). 4) השקיה לא סדירה – קבעו לוח זמנים: בקיץ כל 7-10 ימים כשהמצע יבש לגמרי, בחורף כל 3-4 שבועות.

אם הקצוות כבר שחורים – גזרו אותם במספריים נקיות, השאירו רקמה בריאה. הצמח יתאושש תוך חודש-חודשיים אם הסיבה טופלה. זכרו: פוקה פלורה רגיש במיוחד למלחים ולכלור, ולכן עדיף מי גשם או מים מינרליים דלים בנתרן. הימנעו מדשנים כימיים עתירי חנקן; השתמשו בדשן אורגני נוזלי מדולל לחצי מהמינון המומלץ, פעם בחודש באביב ובקיץ בלבד.