הסיבה השכיחה ביותר בקיץ הישראלי היא לחות אוויר נמוכה. האייכנריה אמנם סוקולנט שסובל יובש יחסי, אך לחות מתחת ל-30% גורמת לקצוות להתייבש. פתרון: הרחק את הצמח מזרמי מיזוג אוויר, והשתמש במגש חלוקי נחל עם מים מתחת לעציץ (ללא מגע ישיר עם המים) כדי להעלות את הלחות המקומית. לחלופין, ערפל קל את האוויר סביב הצמח פעם ביום בבוקר, הימנע מהרטבת העלים עצמם.
סיבה נוספת היא המלחת המצע ודישון יתר. מים קשים (עתירי סידן ומגנזיום) או דשן כימי מרוכז מותירים מלחים בקרקע, השורפים את קצוות השורשים והעלים. בארץ, מי ברז רבים קשים – השקה במים מסוננים או מי גשמים, ודשן רק פעם בחודשיים בעונת הגידול (אביב-סתיו) בדשן סוקולנטים מדולל לחצי מהריכוז המומלץ. אם אתה רואה כתמים לבנים על פני המצע, שטוף את האדמה במים מזוקקים מספר פעמים (השקיית יתר על מנת להמיס את המלחים, ואז ניקוז מלא).
חוסר עקביות בהשקיה – השקיה בתדירות משתנה (למשל, פעם בשבוע ולפתע כל שלושה שבועות) גורמת ללחץ מים, שמתבטא בייבוש קצוות. האייכנריה מעדיפה השקיה עמוקה אך נדירה: המתן עד שהמצע יבש לחלוטין (בדוק באצבע לעומק 3-4 ס”מ), ואז השקה היטב עד לנקז. בחורף, צמצם לפעם בשלושה-ארבעה שבועות. אם כבר נגרם נזק, גזום את הקצוות היבשים בעזרת מספריים נקיים, והקפד על לוח זמנים קבוע.