הסיבה הראשונה והנפוצה ביותר היא לחות אוויר נמוכה במיוחד. האאוכריס אמנם סוקולנט, אך הוא רגיש ליובש אוויר קיצוני – בעיקר בחורף עם הסקה. קצות העלים מתכווצים, משחירים ומתייבשים. הפתרון: רססו מים מזוקקים סביב הצמח (לא על העלים עצמם) פעם-פעמיים בשבוע, או הניחו מגש מים עם חלוקי נחל ליד העציץ.
סיבה שנייה – הצטברות מלחים במצע ודישון יתר. מים קשים (עתירי סידן ומגנזיום) או דשן עודף גורמים למלחים להצטבר בקצות העלים, לשרוף אותם ולהשחירם. מה לעשות? השקו במים מסוננים או מזוקקים, ודשנו רק פעם בחודש בעונת הגידול (אביב-סתיו) בדשן סוקולנטים מדולל לחצי מהריכוז המומלץ. במידה וההמלחה חמורה, החליפו את המצע באדמה חדשה ומנוקזת.
סיבה שלישית – חוסר עקביות בהשקיה. השקיה בתדירות משתנה (לפעמים כל יומיים, לפעמים אחרי שבועיים) גורמת לעלה לאגור מלחים בצורה לא אחידה ולקצוות להישרף. האאוכריס זקוק למשטר השקיה קבוע: השקו רק כשהמצע יבש לחלוטין (בדקו עם אצבע בעומק 2-3 ס"מ), ובקיץ לערך אחת ל-7-10 ימים, בחורף כל 3-4 שבועות. השקיה מלמטה (בצלוחית) עדיפה כדי למנוע הרטבת עלים.