סיבה נפוצה נוספת היא הצטברות מלחים במצע כתוצאה מדישון יתר או שימוש במי ברז קשים. המלחים המצטברים גורמים לכוויות בקצות השורשים ובקצוות העלים. כדי לאבחן: בדקו אם יש גלד לבן-אפרפר על פני המצע או על דפנות העציץ. הפתרון: הפסיקו לדשן לחלוטין למשך חודשיים, והשקו במים מזוקקים או במי גשמים. אם ההצטברות חמורה, השקו בכמות גדולה של מים מזוקקים עד שהם יוצאים מתחתית העציץ – זה ידלל את המלחים. בעתיד, דשנו בדשן נוזלי מאוזן (10-10-10) מדולל לחצי מהריכוז המומלץ, אחת לחודשיים בעונת הגידול (אביב-קיץ).
מים קשים המכילים כלור ופלואוריד עלולים גם הם לגרום לקצוות שחורים. דוריתנון רגיש במיוחד לכלור, שנמצא במי ברז בישראל. הפתרון הפשוט: מלאו פחית או בקבוק במי ברז והניחו להם לעמוד 24 שעות לפני ההשקיה – הכלור יתנדף. לחלופין, השתמשו במי ברז שעברו סינון פחם. השקיה לא עקבית – יובש מוחלט ואז הצפה – גם היא גורמת לנזק דומה. שמרו על מצע לח תמיד (אך לא רטוב): השקו פעם ב-3-4 ימים בקיץ, ופעם בשבוע-שבועיים בחורף, כשהשכבה העליונה יבשה למגע.
לבסוף, קצוות שחורים יכולים להעיד על ריקבון שורשים כתוצאה מהשקיית יתר. אם בנוסף לקצוות השחורים העלים רכים, צהובים או נושרים, חשפו את השורשים – שורשים חומים ודהויים הם סימן לריקבון. במקרה כזה: הוציאו את הצמח מהעציץ, גזמו שורשים רקובים בעזרת מספריים מחוטאים, שתלו מחדש במצע חדש ומנוקז היטב (תערובת קקטוסים בתוספת פרלייט), והשקו במשורה. זכרו: דוריתנון סובל בצורת טוב יותר מהצפה. אם אתם מגדלים אותו בתוך הבית, ודאו שהעציץ מנקז היטב ושהמים לא עומדים בצלחת.