מחרוזת הפנינים, עם עליה העגולים והעדינים, היא סוקולנט תלוי שמקורו באזורים צחיחים. בחורף הישראלי, כשהטמפרטורות יורדות והגשמים מרובים, היא נכנסת לתרדמת חורף. זה הזמן לצמצם השקיה באופן דרסטי, השקי רק כשהמצע יבש לחלוטין, בערך אחת לשבועיים-שלושה, או אפילו פחות, תלוי בלחות ובמיקום. זכרי: עדיף להשקות פחות מאשר יותר, כי ריקבון שורשים הוא האויב מספר אחד בחורף.
הגנה מפני קור וגשם היא קריטית. מחרוזת הפנינים רגישה לטמפרטורות מתחת ל-10 מעלות צלזיוס ולגשם ישיר שעלול לגרום לריקבון. העבירי את העציץ למקום מוגן: מרפסת מקורה, אדן חלון פנימי עם אור מרבי (רצוי חלון דרומי), או אפילו חדר מואר. אם אין ברירה והיא נשארת בחוץ, כסי אותה בלילה עם בד יוטה או העבירי אותה מתחת לגגון. הימנעי מטיוטות קרות וממגע ישיר עם זכוכית קפואה.
הפסקי לחלוטין את הדישון בחורף. הצמח לא גדל באופן פעיל, ודשן עלול להצטבר במצע ולשרוף את השורשים. תחדשי את הדישון רק באביב, כשהטמפרטורות מתייצבות מעל 15 מעלות. כמו כן, שימי לב לסימני מצוקה: עלים מקומטים מעידים על חוסר מים (אך אל תמהרי להשקות, בדקי קודם את המצע), עלים צהבהבים או רכים מעידים על עודף מים. נשירה של עלים בודדים בחורף היא נורמלית, אבל נשירה מרובה היא סימן אזהרה.
בחורף, מחרוזת הפנינים עשויה להראות מעט 'רדומה', הצמיחה איטית, העלים קטנים יותר, ואפילו עלים תחתונים עלולים להצהיב וליפול. זה טבעי לחלוטין. אל תנסי לעודד צמיחה עם חום מלאכותי או אור נוסף, הצמח זקוק למנוחה. עם בוא האביב, כשתגבירי השקיה ותחזירי דשן, היא תחזור לפרוח (תרתי משמע) במרץ. סבלנות היא המפתח.
