מחרוזת הפנינים היא סוקולנט תלוי שקל מאוד להרבות אותו, בעיקר באמצעות ייחורים. השיטה המוצלחת ביותר בישראל היא לקחת גבעול בריא באורך 8 עד 12 ס”מ, להסיר בזהירות את העלים התחתונים (4 עד 5 עלים) כדי לחשוף את המפרקים, ולהניח את הייחור על מצע לח קלות (תערובת 50% כבול ו-50% פרליט או חול גס). אין לכסות את הייחור באדמה, הוא ישרש מעצמו תוך 2 עד 3 שבועות. העונה האידיאלית היא אפריל עד מאי, כשהטמפרטורה מתונה (20 עד 25°C), ואחוזי ההצלחה גבוהים, כ-90%.
שיטת ריבוי נוספת היא חלוקת צמח בוגר: כשהעציץ מתמלא, ניתן להוציא את הגוש, להפריד בעדינות כמה גבעולים עם שורשים, ולשתול כל חלק בעציץ נפרד. מומלץ לבצע חלוקה באביב, ולאחר ההפרדה להשקות רק לאחר 3 עד 4 ימים כדי לאפשר לפצעים להחלים. אחוזי ההצלחה גבוהים אף יותר מייחורים, כ-95%, אך הצמח החדש עלול להתאושש לאט יותר.
ריבוי מזרעים אפשרי אך אינו מומלץ לגנן הביתי: הזרעים זעירים, נובטים לאט (4 עד 8 שבועות) ודורשים תנאי חממה יציבים (טמפרטורה 22 עד 25°C, לחות גבוהה). בישראל, הזריעה כדאי באוגוסט עד ספטמבר, כשהטמפרטורה גבוהה, אך אחוזי הנביטה נמוכים (40 עד 50%) והשתילים גדלים באיטיות. שיטה זו משמשת בעיקר מגדלים מקצועיים.
להשרשה מוצלחת: השתמשו בעציץ קטן (קוטר 8 עד 10 ס”מ) עם ניקוד טוב, והניחו את הייחורים במקום מואר היטב אך ללא שמש ישירה. אל תכסו בשקית ניילון, הלחות העודפת עלולה לגרום לריקבון. השקיה ראשונה תינתן רק כעבור 5 עד 7 ימים, ואז במשורה (כ-30 מ”ל לעציץ). לאחר 4 עד 6 שבועות תראו שורשים לבנים, זה הזמן לעבור לעציץ קבוע.
