הארג'ירנטמום, עם פריחתו הלבנה או הצהובה השופעת, רגיש מאוד להשקיית יתר. הסימן הראשון לעודף מים הוא צהבות של העלים התחתונים, שלעיתים נושרים במהירות. בניגוד ליובש, העלים יהיו רכים ומעט נפולים, גם האדמה תיראה רטובה ודביקה. במגע, הגבעולים עלולים להרגיש עיסתיים, וכתמים חומים עשויים להופיע על העלים. אם תוציאו את הצמח מהעציץ, תגלו שורשים כהים, רזים ושחומים, סימן מובהק לריקבון.
לעומת זאת, חוסר מים מתבטא בעלים נבולים, יבשים ופריכים, בעיקר בקצוות. הצמח ייראה 'רפוי' והעלים יתכווצו, אך האדמה תהיה יבשה לחלוטין. בבדיקה, השורשים יהיו בהירים ויבשים, אך לא שחורים. הפריחה תצנח או תיפסק, והעלים התחתונים יתייבשו ויפלו. ההבדל המכריע: בעוד שבחוסר מים האדמה יבשה והעלים פריכים, בעודף מים האדמה רטובה והעלים רכים.
כדי להציל ארג'ירנטמום שהושקה יתר על המידה, הפסיקו מיד את ההשקיה. הוציאו את הצמח מהעציץ, גזמו את כל השורשים הרקובים (הכהים), והשרישו את הצמח במצע חדש ומנוקז היטב (תערובת של אדמת עציצים עם פרלייט או חול). השקו רק לאחר שהאדמה התייבשה לחלוטין. אם הנזק חמור, קחו ייחורים מצמח בריא והשרישו אותם במים או במצע לח. לחילופין, כדי להחיות צמח מיובש, טבלו את העציץ בקערת מים פושרים למשך 30 דקות, הניחו לניקוז מלא, ואז השקו כרגיל. גזמו עלים יבשים והניחו במקום מוצל למחצה להתאוששות.
זכרו: הארג'ירנטמום אוהב השקיה מתונה, תנו לאדמה להתייבש בין השקיה להשקיה. בקיץ בישראל, השקו פעמיים-שלוש בשבוע; בחורף, פעם בשבוע או פחות. בדקו תמיד את לחות האדמה באצבע בעומק 2 עד 3 ס"מ לפני ההשקיה. השקיית יתר היא האויב מספר אחד של צמח זה, עדיף להשקות פחות מאשר יותר.





